שאלה
שלום, אני בקרוב בת 23, יוצאת כבר כמעט 8 חודשים עם בחור בן 27 שהכרתי במהלך עבודה ביחד.הוא היה אצלי בבית ואני אצלו, אנחנו מסתדרים טוב אך לפעמים יוצא לנו לריב על דברים כ"כ קטנים שיכולים לשבש לנו את היום.
אני אוהבת אותו ומרגישה טוב איתו וגם הוא מרגיש כך.
הענין הוא שלאחרונה הוא התחיל לפחד מהצעד הזה להתחתן, הוא טוען שיש בו איזושהי תחושה פנימית שהוא לא מצליח להסביר שלא נותנת לו להיות שלם, אני מאוד רוצה להתחתן אבל גם חוששת( בעקבות הפחד שלו התחילו לצוץ לי חששות) האם יהיה בסדר ביחד? האם נסתדר? האם הוא הבחור שמתאים לי? אנחנו מאוד שונים אך עם זאת קיים דמיון רב. מה עושים? לעיתים אני מרגישה שכל אחד מושך לכיוון שלו.. מה עושים??????
תשובה
שמונה חודשים זה בהחלט פרק זמן שבו את אמורה לצאת עם כמה סימני קריאה.
לפי איך שאת מציגה את זה, נראה שהדבר הכי בטוח שיצא לך מכל הקשר הזה זה החוסר וודאות.
מצד אחד אם לא היית זורמת איתו, מרגישה בנוח ושטוב לך וגם להפך, לא הייתם ביחד שבעה חודשים נכון?
אבל מצד שני, נראה שאפשר לבנות מכל הנורות האדומות שצפות מהתיאור שלך, מסלול המראה.
אז קודם כל תתחילי להגדיר את התחושות האלו שאת מרגישה, לתת להם שם, לדעת או לפחות לנסות ולדעת מי נגד מי.
התחושה הזו שאת הולכת לאיבוד בתוך כל הערפל הזה, שאין לך מושג אם את בכלל רוצה להתחתן איתו, שאין לך מושג אם הוא רוצה ובכלל, בעקבות הריבים הקטנים שלכם אם אתם באמת מתאימים, היא מתכון בדוק ומנוסה לחרפון מרצון ולהשתגעות טוטאלית.
נתחיל ברובד הכי פשוט ושטחי, תקראי לזה רשימת מכולת, תקראי לזה משה, תקראי לזה איך שבא לך, אבל יש שאלות שאחרי שבעה חודשים את בהחלט אמורה לדעת לענות עליהן ובלי לחפור יותר מידי כמו האם את מרגישה שטוב לך איתו? כיף לכם ביחד? יש זרימה?
אחר כך, תעני לעצמך אם את מרגישה שהוא יכול להכיל אותך? להבין ולדעת מתי רע לך גם אם את לא אומרת לו במפורש שרע לך, כן או לא?
אחר כך, תחשבי אם את מרגישה בטוחה לידו ושיש לך על מי לסמוך? אם את רואה אותו בתור האבא של הילדים שלך?
כמה הוא באמת דומה מבחינת התכונות שלו לפרופיל שתמיד חלמת שיהי´ה אי"ה בבעלך?
את מרגישה שאת יכולה בכלל להביא את עצמך לקשר הזה או שבאיזשהוא מקום את הולכת לאיבוד ואת לא רוצה להפרד רק בגלל הפחד שזה יכאב?
עכשיו, אחרי שענית על כל השאלות האלו, תשאלי את עצמך לפני שנגיע אליו, אם את מוכנה ללכת עם הקשר הזה עד הסוף ולהתחתן איתו?
להבדיל מהמחשבה המקובלת, אין אף פעם וודאות של מאה אחוז בכל מה שנוגע לבחירת בן זוג.
כאילו מה, את הולכת לגור עם הבן אדם הזה 99 שנה (כתבת שאת בת 21 לא?) מכירה אותו 7 חודשים ואמורה להחליט על הצעד החשוב בחיים שלך, ברור שזה מפחיד! אבל יודעת מה? יש גם משהו טוב בזה שזה מפחיד, כי ככה התפילה שתגידי לפני החופה תראה אחרת לגמרי.
ככה באמת תביני כמה שאת צריכה את העזרה של הקב"ה. כמה שאת מחכה לו בתור השותף השלישי ביניכם.
אז בואי רק ניסגור את הפינה הזו: זה בסדר גמור להתחתן גם אם יש פרפרים בבטן וכל מיני ספקות ושמעתי מספיק סיפורים על בנות מאוהבות שלילה לפני החתונה בכו ולא הבינו איך הם הולכות להתחתן עם הקוף המגעיל הזה שעד לפני כמה שעות הם הסתכלו עליו בתור הארוס שלהם ופתאום, לפני החתונה הם חטפו פיק ברכיים ובחילה. תופעה ידועה.
מה שכן צריך לבדוק זה לגבי מידת ההחלטיות של הבחור.
בואי נניח שיש לו קול פנימי ובואי נניח שהוא לא סגור עליו, עד כאן הכול אחלה, ברגע שאת מתחילה לסבול מהתהליך הזה, את צריכה לעצור ולשאול את עצמך אם את באמת מוכנה לשלם את המחיר.
אם הבחור אומר לך שיש לו איזה תחושה פנימית שהוא לא מצליח להיות שלם עם זה, אז בשביל מה אתם בכלל ביחד?
כאילו מה הוא רוצה, שתחזיקי לו את היד עד שהוא כן יהי´ה שלם עם הקול הפנימי הזה?
ומה את רוצה? לחכות ולאכול את עצמך אם החוסר וודאות המחרפן הזה עד שכבוד קדושתו ייסגר על קולו?
נשמע לך סביר? זה ממש עינוי דין במובן הפשוט של המילה אלא אם יש לך כוחות נפש ואת אומרת:
סבבה לי עם זה, אני אוהבת אותו, טוב לי להיות איתו בינתיים ואין לי בעיה שנמשוך את המסטיק הזה גם עוד שנתיים
במקרה כזה הייתי ממליץ לך לבחון מחדש כמה דברים בתפיסת העולם שלך, אבל היי, זו החלטה שלך ואם לך אין בעיה עם זה אז כולנו מרוצים.
שלא תביני לא נכון, זה בהחלט לגיטימי שלוקח זמן למישהו מהצדדים עד שהתהליך מבשיל ומתעכל . זה בסדר גמור.
אבל אם אחרי 8 חודשים הוא עדיין מתלבט, זה נראה לי קצת מוזר ויכול די לסחוט אותך מבחינה נפשית.
יש גם דבר מאוד מסוכן בזה שהוא לא מצליח להסביר בגלל שככה אין לך שום כיוון.
משהו מפריע לך? כואב לך? מפחיד?
תבוא ותפתח את זה.
את יכולה להגיד כמה את מבחינתך מתחברת לזה ואם יש מצב שתוכלו להגיע לעמק השווה.
ברגע שמדובר בנעלם, אז ממילא מה הסיכוי שזה אי פעם יסתדר אם הוא בעצמו לא יודע בכלל איך לקרוא לזה?
נגד הסבר רציונלי (ואני לא כותב את זה עכשיו דווקא עליו אלא באופן כללי) אפשר לעשות משהו.
נגד ג´וקים בראש אין כל כך מה לעשות
אבל יודעת מה? עם כל הכבוד למייל הזה, למה שלא תלכו ליועצת זוגיות שיש לה כלים והיא תוכל לשמוע את הצד שלך, לשמוע את הצד שלו ולתת לכם מבט שונה ומהצד על כל העניין.
אולי ככה גם תבינו מאיזה מקום מגיעים כל הריבים שלכם ואם יש כאן משהו בעצם או שזה פרט זניח
ואולי וזה הדבר החשוב, תוכלו גם ככה לדעת אם הקול הפנימי שלו הולך להתקדם לאן שהוא או שיש לבחור הרבה מחסומים ודברים שהוא צריך לברר ולסגור בינו לבין עצמו לפני שהוא בכלל יוכל לקבל החלטה כל כך גורלית מו למשל להציע לך נישואין.
במידה ותרצי כתובות או טלפונים של אנשים מהתחום, תכתבי לנו.
אבינועם
avinoam811@gmail.com