שאלה
בני בן ה 13.5 החל להתחזק ולאחרונה מרבה ללכת לבית הכנסת למנחה,ערבית ושיעור ביניהם.דוקא בבוקר קשה לו להגיע לשחרית והוא מתפלל יחיד בבית.אנחנו מסורתיים,שומרים שבת ובעלי מניח
תפילין בבוקר מוקדם אך מאחר ועובד עד שעה מאוחרת מגיע לבית הכנסת רק בשישי שבת.
הבעיה שלנו היא שקשה לנו להתמודד עם ההתחזקות של הבן בעיקר בגלל שהוא צעיר,בגיל של חיפוש עצמי ולא בטוח שיודע מה הוא רוצה-יום עם כיפה יום בלי...ווגם השיעורים הרבים שמקבל בבית הכנסת אינם מותאמים לגילו-כולם שם בני 30 והוא סופג דיבורי מבוגרים ולא בטוח שזה משפיע עליו לטובה.
למשל השבוע דיברו הרבה על מוות והיה קשה לו להתמודד עם הנושא למרות שסיפר לנו בקלילות על השיחות-לא נרדם בלילה.
מצד אחד אנחנו לא רוצים לעמוד בדרכו אבל מצד שני רוצים להגן עליו.
התוכל לייעץ לנו איך לנהוג איתו?
תשובה
שלום וברכה
ראשית עליכם לשמוח על כך שבניכם מגיע לבתי כנסיות ולא למקומות אחרים.לכן, המצב שאתם מתארים הוא מצב טוב שצריך להתמודד איתו. אי ההתמדה שלו כפי שאת מתארת "יום עם כיפה יום בלי" הוא חלק מחיפוש הזהות שלו. גיל ההתבגרות הוא גיל של חיפוש זהות, במקרה שלכם הבלבול קשור לפער שהוא מוצא בין הבית למקומות אחרים. לדעתי, טוב תעשו אם תמצאו בחור בוגר שלומד בישיבה או במכינה ויש לו גישה נכונה לילדים, ותפקידו יהיה ללוות את ילדכם במצוקותיו, בשאלותיו, ויעניק לו הדרכה רוחנית מתאימה שתצמצם את הבלבול. השיעורים בבית הכנסת מן הסתם, אינם מתאימים לו ולכן צריך למצוא חלופה שתתאים לו כמו "חונך בוגר"
בברכה
מאיר נהוראי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם