שאלה
שלום רב
שמי אייל ואני גר במושב שאיננו מוגדר כמושב דתי.
גדלתי במשפחה דתית ומשפחתי וילדי שומרים שבת וכשרות למרות שאנו גרים במושב חילוני.
בשבתות אנו מקיימים תפילה במניין בבית הכנסת במושב כיוון שיש מספיק תושבים המגיעים לתפילה.
בני הבכור מגיע למצוות בשעה טובה, לימדתיו את הטעמים ואת הקריאה ואנו נקיים שבת בר מצוה כהלכתה.
אבי שיחיה, הגיע לגיל 87 וגר במושב אחר שכל תושביו דתיים, רכש קלנועית עם היתר ממכון צומת לנסיעה בשבת שכן אין ביכולתו ללכת את המרחק הדרוש כדי להגיע לביתה"כ רגלית.
כיוון שבמושב שלנו אין עירוב, עלתה השאלה האם מותר לו להשתמש בקלנועית בשבת בר המצווה. ללא השימוש בקלנועית לא יוכל להגיע לבית הכנסת המצוי כקילומטר מביתנו.
אודה מאוד במידה ותוכלו לתת לי תשובה כיצד עלי לנהוג שכן לא יעלה על דעתי מצב בו אבי לא יוכל להשתתף בשבת בר המצווה של נכדו.
בתודה ובכבוד רב
אייל כוכבא
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
מזל טוב לכל המשפחה.
לפי מה שאני מבין האבא יכול ללכת בבית בלא כסא, אבל מרחקים ארוכים איננו יכול ללכת בלא כסא, ונראה שבמקרה כזה אין היתר לצאת בשבת, שהרי הוא יכול לעמוד ולרדת מהכסא, אולם אם איננו יכול ללכת בלא כסא גלגלים הרי שיכול לצאת אפילו במקום שאין ערוב.
ואולי אוכל להציע עצה קטנה שתנצלו את השבת הזאת לעשות עירוב במושב שלכם, ויהיה בזה הקלה לבני המושב, ואפילו אם לא יהיה קבוע, אפשר אולי לעשות רק בדרך לבית הכנסת.
מזל טוב
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון