שאלה
שלום לרב. ב"ה אני בוגר הסדר לאחר שרות קרבי, נשוי 1 ומתכנן להתחיל לימודי אדריכלות בקרוב.
אשתי ואני מרגישים כי לא מיציתי את שירותי הצבאי. הכרתי את אשתי כאשר הייתי שמיניסט והייתי אז עם תוכניות ארוכות טווח לחיי צבא אך גנזתי אותם והתחתנו בסוף שיעור ב'. "פספסתי" את המלחמה כי הייתי בחופשה מהצבא לחתונתי. אנו חשים כי אולי טוב יותר שאשוב לצא ואהיה איש קבע. יש לי מה לתרום לעם בתחום זה.
אך מה החשיבות והתועלת בכך לכלל ישראל? איך אני מחליט אם לצער את אשתי ולצאת לתקופות של שבוע, שבועיים או להשאשר בבית ולתרום באפיקים אחרים כגון תכנון אדריכלי למען יישוב הארץ?!!!!
תשובה
שלום!
אני יכול להביע את עמדתי האישית.
אני מבין את התחושה של "פספוס". לדעתי, כדאי להבין ולהפנים שתחושה זו היא נחלת העבר, ולא כדאי להתרפק עליה ולחיות איתה את העתיד.
בנוסף, כדאי לתת את הדעת לעובדה שהצבא לכשעצמו אינו מטרה. שירות צבאי הוא אמצעי לשירות הכלל. שירות חשוב ביותר, בכך שהוא עונה לאחד הצרכים החיוניים למדינה בימינו, אבל צריך לשים אותו במקום הראוי לו.
לדעתי עליך להסתכל קדימה. החלטת על לימודים מסויימים, יפה. העולם צריך לבשם והעולם צריך לבורסקי, וכנראה גם לאדריכל. אין צורך בהצהרת כוונות יפות. למד את לימודיך בצורה הטובה ביותר שאתה יכול במסגרת היכולות האישיות ובמסגרת המשפחה. אני בטוח שיהיו לך מספיק הזדמנויות לסייע לזולת, לקהילה לעם ולמדינה. גם במסגרת הצבאית, סביר שלאחר שירות קרבי תיקרא לשירות מילואים באופן שיענה על נקיפות המצפון.
לסיכום, הבט על האפשרויות הטמונות בעתיד, השתדל לעשות את המיטב בהווה, ואל תתן לתחושות השייכות לעבר לקלקל לך את סדר היום.
בהצלחה!