נטילת ידיים ומצה

לשואל שלום רב.
לאחר הפסח נחלקו הפוסקים מה מברכים על מצה. אשכנזים נהגו לברך המוציא והספרדים נהגו בד"כ לברך מזונות. הסיבה למחלוקת היא כיון שזה יבש כמו קרקר (שעליו מסכימים כולם שמברכים מזונות). אמנם כיון שבפסח עצמו שאין לחם אחר, מברכים עלין המוציא, יש אומרים שגם בשאר ימות השנה הוא מוגדר עדיין כלחם ומברכים עליו המוציא.
מצה מטוגנת בפסח מברכים עליה המוציא כיון שחלקי המצה ניכרים בה (למרות שהם קטנים). ואחרי פסח כאמור יש אומרים שעל מצה עצמה מברכים מזונות. אמנם מי שסובר שמברכים המוציא על מצה עצמה צריך לברך המוציא גם על מצה מטוגנת. אמנם יש אומרים שכיון שממילא זה מחלוקת מה מברכים על מצה עצמה, על מצה מטוגנת יברך מזונות. (וכך כתב מו"ר הרב ליאור)
כדי לצאת ידי כל הדעות, הכי טוב לברך המוציא על קצת לחם ואח"כ לאכול את המצה המטוגנת.
על עוגת מצה בפסח מברכים המוציא.
בברכה
אפי קיציס