שאלה
שלום
בהמשך לשאלתי:אם הבנתי נכון, מה שאני צריכה לעשות בתכלס:ליטול ידיים פעם ראשונה, להתפנות, ליטול ידיים פעם שניה לברך ואז לנגב.
האם מותר לברך את הברכה הזו בעודי במקלחת? האם לצאת ולברך מחוץ למקום הכיור?
ומה לגבי חוסר כבוד בבגדי שינה?
מצ"ב השאלה הקודמת.
תודה רבה:)
אשריכם.
תוכן השאלה
שלום,
שמעתי שאחרי נטילת ידיים בבוקר אסור לברך מיד כי אסור להזכיר את שם ה' עם בגדי שינה ובמראה לא מכובד. האם זה נכון? אם כן לברך ללא ברכה ומתי לברך?
תודה.
* אותו שאלה גם לברכת אשר יצר שבברכות השחר.
תוכן התשובה
שלום לך
הבעיה היא לא מצד הבגדים אלא שאחר הנטילה הראשונה שנועדה להסיר את הרוח הרעה בדרך כלל צריכים עדיין לילך לשירותים ולכן דוחים את הברכה לאחר הנטילה השניה ואעתיק לך קיצור הדינים מספר פניני הלכה הלכות תפילה ולהרחבה נוספת עיין שם
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997
תשובה
שלום לך
הבנת נכון. ובמקרה שאין צורך להתפנות מברכים מיד אחר הנטילה וכך עדיף לברך עם בגדי השינה כדי להסמיך את הנטילה לקימה ואת הברכה לנטילה כדי שלא יהיה הפסק
[פירוט הדעות : המ"ב ד, ד, כתב עפ"י המ"א, שהקם משנתו וצריך להתפנות, לפני שיתפנה יטול ידיו שלוש פעמים בלא ברכה כדי להסיר את הרוח-הרעה, ואחר שיתפנה יטול ידיו בברכה, שכך הדין לפי הרא"ש, שהנטילה בברכה היא ההכנה לתפילה. אמנם הרב עובדיה יוסף (הלכה ברורה ד, ד, בירור הלכה ד, ד), אינו חושש כל כך לשיהוי רוח הטומאה, ומורה למעשה להקדים ההתפנות בבית הכסא לנטילת ידים שלוש פעמים, כדי שהברכה תהיה על הנטילה הראשונה, שכך נכון יותר לפי הרשב"א. ואם הוא צריך מאוד להתפנות עד שעובר על "בל תשקצו", לדעתו על פי דין צריך להקדים ההתפנות לנטילה. ע"כ.
ואפשר להשיב על כך, שבשיהוי קצר לצורך נטילה אין לחוש ל"בל תשקצו". והמנהג למעשה כדברי המ"ב והמקובלים, כדי להיטהר במהרה מהרוח-הרעה. ולגבי הברכה לפני הניגוב ע"ע בכה"ח ד, ח. ואמנם לפי מנהג אשכנז אפשר לדחות את הברכה ולצרפה לסדר ברכות השחר, מ"מ יותר מהודר לברכה סמוך לעשיית המצווה, כמו שכתב במ"ב ו, ט.
לגבי מקום הברכה
אסור לומר או להרהר דברים שבקדושה במקום שיש בו צואה או שאר דברים מסריחים, שנאמר (דברים כג, יד-טו): "וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ. כִּי ה' אֱלֹוהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ וגו' וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ". כל הנמצא בתוך ד' אמות (כשני מטרים) של אדם, נחשב בכלל מחנהו, נחלקו הפוסקים לגבי ברכות קריאת שמע ושאר ברכות שנאמרו בתוך ד' אמות של צואה. יש אומרים שכיוון שעשה איסור תורה - לא יצא ידי חובתו ועליו לחזור ולברך (מ"ב קפה, ז, ובאו"ה שם). ויש אומרים שרק לגבי קריאת שמע ותפילה החמירו, אבל בשאר ברכות, בדיעבד יצא ידי חובתו (ח"א ג, לג* קצוש"ע ה, י* כה"ח עו, לז* קפה, יד). וכיוון שזו מחלוקת אין לחזור ולברך מספק כשהמתפלל יושב או עומד ופניו מול שירותים, אם הדלת סגורה ואין מגיע אליו ריח רע מהשירותים - מותר לו להתפלל שם. ואם הדלת פתוחה - אסור לו להתפלל (מ"ב פג, ה).
ע"פ ספר פניני הלכה להרחבה עייני שם
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם