שאלה
שלום רב.
בשנתיים האחרונות לערך אני נמצאת בעיסוק רצוף מהמורות, קשיים, עליות ומורדות (בעיקר) בכל הנוגע למראי החיצוני - ובפרט לכל הקשור לרזון/השמנה ומשקל.
לאורך המסלול המתיש הזה, חוויתי את עצמי - וכך גם התנהלתי - על שני הקצוות: אכילה מצומצמת שהביאה אותי לרזון מוגזם, ומיד לתקופה ארוכה של אכילה מופרזת שגרמה לי לעלות המון במשקלי, להשמנה גדולה מאוד, ובעיקר - לעצב גדול ונורא.
במשך כל התקופה לוויתי ע"י אנשי מקצוע שכללו, בין היתר, דיאטנית, פסיכולוגית, פסיכיאט' וכעת גם צוות "בינתחומי" הפועל באחד מן המרכזים המטפלים בתחום הפרעות האכילה. בוסף לכך, לאורך החודשים הארוכים הללו, נקטתי ביני לבין עצמי ב"תכסיסים", סגרתי עם עצמי "עסקאות" והתניתי התניות שונות - כל אלו בכדי להביא את עצמי למצב מאוזן ובריא. כל זאת, כאמור, ללא הועיל.
העצבות מאיימת להטביע אותי, וכן הייאוש. תחומי חיי כולם נפגעו - ונפגעים - כתוצאה ממצב זה (שגם אובחן כמצב דכאוני..)
אוכל, לצערי, להרחיב עוד רבות וארוכות(..) בעניין זה, אך אבחר שלא.
שאלותיי רבות הן, אך את זו מפנה אני כרגע:
האם יותר לי במצבי הנוכחי, ואף בגדרים ובתנאים שונים, ולתקופה מוגדרת, לנדור לגבי התנהגויות האכילה ושגרת הפעילות שלי, כך שאחוש מחוייבת ו"אסורה" בדברים שמזיקים לי ביודעין? (זאת, כמובן, מבלי לחדול מתוכנית הטיפול בה אני נמצאת.)
לתשובתך המהירה אודה.
תשובה
מותר לאדם לידור כדי לשדל עצמו לדבר מצוה וכדומ' כגון לתקן דרכיו.
ולכן אם את חושבת שזה יעזור לך מותר לך, אך במינון סביר ולא להגזים בכך. (שו"ע יורה דעה סימן ר"ג סעיף ז)