שאלה
שלום לרב דוד לוי!
רציתי לשאול איך ניתן להגדיר נדר. אם, למשל, החלטתי החלטה מסויימת, ואמרתי במילים שאני מתכוונת לעשות כך וכך, אם אמרתי זאת אם לעצמי ואם לבנאדם אחר, האם זה נחשב נדר? לא מדובר במשהו הלכתי שאני מתנה שאעשה, כמו מצווה מסוימת, שזה אני יודעת שנחשב נדר, אלא פשוט לעשות משהו מסוים, כמו לדבר עם מישהו על משהו, כמו נגיד להחליט לספר להורים שלי משהו ולבסוף להתחרט, כמו למשל להגיד שאני לא אתקשר למישהו כדי לא להפריע ולבסוף אני כן מתקשרת מרוב געגועים...
איך בעצם ניתן להגדיר נדר? האם בכל פעם שאני מחליטה לעשות משהו ואומרת זאת במילים אני מחוייבת לעשותו?
המון תודה ושבוע טוב!
תשובה
שלום לך,
קשה מאד להגדיר נדר במדויק -
באופן כללי נדר צריך להיות בלשון של נדרים.
יש ענין אחר של דברי מצווה שהעושה אותם 3 פעמים מתחייב להמשיך בדרכו זו, למרות שלא אמר בלשון נדר המעשה, שהוא בד"כ יותר מהדיבור יוצר נדר.
זה לא שייך כלל בדברים שאינם מצווה.
ולכן כל הדוגמאות שלך אינם נדרים.
יש ענין נוסף והיא שאדם צריך לעמוד בדיבורו. זה לא שייך לנדרים למרות שגם חמור וחלק מקדושת הדיבור.
זה כאשר אמרת לאדם אחר, או בצדקה.
בברכה דוד לוי