שאלה
אני מתנדב בבית ספר למפגרים מדי שבוע, רציתי לדעת האם קיימת ההגבלה של שמירת נגיעה ביני לבין בנות בבית ספר.
חשוב לציין שזה כמעט בלתי אפשר לשמור נגיעה בסביבה כזו משום שהילדים תופסים בך כל הזמן, ונוגעים בך כל הזמן כדי לקבל תמיכה או סתם.
עוד דבר- בתפילה במנין אני תמיד מסיים אחרי כולם, ובד"כ גם מפספס קדושה בגלל שאני עדיין בתפילת העמידה שלי. רציתי לדעת האם כדאי שאני אזרדרז בתפילתי ע"מ לגמור עם כולם, ובכך- לכוון פחות. או שעדיף לכוון ולהפסיד חלק ניכר מחזרת הש"ץ.
תודה
תשובה
שלום לך
הכלל באיסורי נגיעה הוא שהדבר אסור עקב הרחקת חז"ל, אלא במקומות מיוחדים. המקרה אותו אתה מצייר הוא מקרה מיוחד שהרי כפי שאתה אומר זו הדרך היחידה לטפל בילדים אלו! אמנם אני חושב שעדיין לו ניתן שבנות יתעסקו עם החניכות והבנים עם החניכים כך מוטב. גם אני התנדבתי במוסד של ילדים וילדות בחינוך מיוחד עם פיגור והשתדלנו לשמור על הפרדה זו וזה אפשרי. כאמור - לו אין פתרון הרי שהדבר מותר.
לגבי שאלת התפילה - אתה צריך להתפלל בקצב שלך ובזמן קדושה לשתוק ולהאזין לש"ץ ובכך לצאת כדין 'שומע כעונה'.
אריאל