שאלה
יצאתי מנישואין שלא הצליחו, לא רבנו פשוט לא התאמנו. לקח הרבה זמן עד שהתחלתי לצאת ולהכיר.
בחודש האחרון נפגשתי כמה פעמים עם מישהו, שמאוד נעים לנו להיות ביחד, מדברים בטלפון במהלך השבוע, ואני חושבת עליו בכיוון רציני. יש רק בעיה אחת.
בעוד, שלפני נישואי, כל בחור שהכרתי, הקפדתי שיהיה לנו בסיס משותף של דעות וכל מה שקשור בהוויה ותרבות ורק אז היה מצב להמשך. כאן, אני מודעת לכך, שאנו שונים מבחינה אינטלקטואלית. אני נוטה לפילוסופיה, מחשבה יהודית, אוהבת לקרוא, לכתוב, מתרגשת ממוזיקה ואילו הוא מבלה את שעות הפנאי שלו בספורט, חברה ומשפחה ומקדיש מעט מאוד זמן להרחבת אופקיו.
אני מתלבטת, האם אפשר להגיד שאנחנו מתאימים? האם די בכך שאנו מסתדרים, מעריכים ומחבבים אחד את השני, וכזוג אין חובה בהתאמה אינטלקטואלית?
תשובה
שלום
את מכירה את עצמך טוב מכולם, ולכן עליך להכריע.
כעקרון ודאי יש צורך בהתאמה אינטלקטואלית, ולא טוב שיהיה פער גדול ברמה הקוגנטיבית בין בני הזוג.
אך השאלה היא עד כמה יש פער, ועד כמה אין מוכנות לשינוי אחד כלפי השני.
שאלי את עצמך האם באמת זה מפריע לך ועד כמה, שהרי בסופו של יום, זוגיות אינה דו שיח אינטלקטואלי אלא יצירה משותפת של שני כוחות שונים, היוצרים בית מורכב ומעניין, עם משפחה מגוונת ושמחה.
על כן, חשבי עד כמה העניין חשוב לך, והכריעי יחד עם האדם עימו את יוצאת.
בשורות טובות