צעדי בריטניה כנגד מפעל ההתיישבות הם תולדה ישירה של מתפרעי קוסרא, הם מענה לאנרכיה שמנסה חבורה בלתי אחראית לייצר בשטח, בריטניה לצערי עלולה להיות ראש חץ למשבר הרבה יותר גדול בשאלת הלגיטמיות הבינ"ל של ההתיישבות. החצופים שעולים על טנדרים בשבת כביכול בשם האהבה לארץ דירדרו אותנו משאלת הסיפוח וההכרה למקום של הישרדות וחרמות.
מי שמבקש לייצר מציאות חדשה ביהודה ושומרון בשטח מבלי להפנים שגם הזירה הבינלאומית היא שחקן מרכזי וחזק לא פחות, לא מבין עד כמה תלוי על חבל דק העתיד של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. תארו לעצמכם משלחת מהאיחוד האירופי. חלק גדול מחבריה מבקר בפעם הראשונה מעבר לקו הירוק. הוא נתקל ביהודה ושומרון אך ורק באמצעות כלי התקשורת במדינה ממנה הוא הגיע. בלגיה, גרמניה, איטליה, הולנד, כל מדינה שלא תרצו. אותם נציגים עולים על רכב ממוגן, יש להם כמובן מאבטח חמוש ותדריך. הם מבחינתם הולכים לאזור מלחמה. כשהם מגיעים למחסום, אני מצטרף אליהם לרכב הממוגן. אני מקבל את פניהם. משתף אותם במיוחד שבגוש הציון. יחד אנחנו נוסעים על הכביש כשמצד אחד לוחית זהוי צהובה ומצד שני לוחית זהוי פלסטינאית, מצד אחד יהודי ומצד שני מוסלמי. המפגש הזה, עצם העובדה שהם יכולים לנסוע זה לצד זה, כבר עורר שאלות ותהיות אצל אותם אורכים שהיו בטוחים שביהודה ושמרון הכל שחור ולבן. פתאום הם רואים שיש גם אזור תעשייה משותף, הם נתקלים בעובדה שיכולים לבוא מבית לחם או מהכפרים שמסביב ולעשות קניות בצומת הגוש כשלצידם גם מתיישבים מהאזור, מאפרת ומכרמי צור. הם היו בטוחים שהמציאות היא אחרת, שרק השנאה והמלחמה ואבק השריפה שולטים כאן. הם רואים את תאורת הרחוב ושומעים על חדר המיון הקדמי שהפעלנו באפרת וסייע גם לשכנים שלנו.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
תארו לעצמכם כמה סטיגמות שליליות שהיו להם כלפי ההתיישבות והמתיישבים נמחקו באותו רגע, ואם הם לא נמחקו לגמרי, לפחות עלו סימני שאלה. תארו לעצמכם איך הם חוזרים הביתה אל הפרלמנטים שלהם. מה הם יכולים לספר רגע אחרי הביקור הזה בגוש עציון. חלקם החליטו לעבוד קשה כדי לתקן את הסטיגמות ש"קנינו" בחוץ. המשלחות האלה, סוג המשלחות האלה, היו העבודה שלי מידי יום כשהייתי אחראי במועצת יש"ע על יחסי החוץ.
מייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל, התארח באפרת, הניח בה אבן פינה הוא אפילו שקל לבוא ולגור באפרת. אי אפשר ואסור לערער על האהבה שלו לישראל ולהתיישבות.
את כל הדברים הטובים שעשינו שנים ארוכות מצליחים לנתץ בוקר אחר בוקר אחר בוקר צעירים שאין בהם אמת של אהבת ההתיישבות ואהבת ארץ ישראל. אני קורא עליהם תיגר. אני קורא עליהם תיגר באהבה שלהם לארץ, כיוון מי שאוהב אותה לא שורף אותה. מי שאוהב את מפעל ההתיישבות, לא עושה נזקים כל כך גדולים. לא לתדמית של ההתיישבות, לא לשם של ההתיישבות, ולא לקשר המיוחד והאמיץ כל כך שנרקם, בין שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי. כל מה שעשינו, שנים ארוכות כל כך, יורד לטמיון.
לא מדובר בצעירים מלאי אידיאלים. מדובר בצעירים אנרכיסטים, שמבקשים לערער פה יסודות הרבה יותר עמוקים. הם קוראים תיגר על הדמויות הדתיות הרבניות, הם קוראים תיגר על אנשי החינוך. הם קוראים תיגר על מי שבנו את מפעל ההתיישבות, שהקימו אותו מאפס. הם קוראים תיגר על החוק ועל רשויות החוק ועל השלטון ועל המנהיגים הנבחרים. הם בעד השיטה של "כל דאלים גבר". הם צריכים לזכור, כשאין דין ואין דיין, זה עלול לחזור גם מהצד השני.
בכל רגע נתון שבו ידענו להציג לעולם שיש דין ויש דיין ויש ריבון ביהודה ושומרון, הצלחנו לשמר את הכוח של ההתיישבות. הצלחנו לשמר את הלגיטימציה של ההתיישבות.
בקיץ 2005 לפני 21 שנה דיברו על התנתקות והתכנסות דיברו על נסיגות ואיפה אנחנו נמצאים היום? המספרים מדהימים, הישובים נבנים, הלגיטימיות חזקה. אותם אנרכיסטים צעירים שאין להם גבולות ואין להם קרדיט אחד של בניין בית אמיתי בארץ ישראל, סלילת כביש, הקמת תשתיות הורסים ומחבלים בכל הטוב שיצרנו ובנינו.
כדי לטפל בתופעה הזו חייבים שילוב ידיים של המערכות כולן, הרווחה, החינוך ,השלטון המקומי המשטרה השבכ, כל מי שיכול להוריד עליהם נבוט, כל מי שאכפת לו מההתיישבות מארץ ישראל, ממדינת ישראל חייב להקיא אותם החוצה מההתיישבות הם לא חלק ממנה. שלא נבכה על "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו" הם צריכים להיאלם דום אל מול ההצלחות של מי שהקימו פה התיישבות מאפס אחרי אלפיים שנה, לא הם החזירו את המתיישבים לחברון לא הם החזירו את ההתיישבות לצפון השומרון לא הם בנו את אפרת לא הם בנו מחדש את כפר עציון .שלא ינסו ללמד אותנו שיעורים קצת צניעות לא תזיק להם. אני מתפלל ומקווה שלקראת הימים הנוראים הם יעשו איזושהי מידה של חשבון נפש על הנזק הגדול שהם עשו להתיישבות ושגם אנחנו נעשה כדי שנדע להוקיע אותם למגר אותם. התיישבות עושים מתוך כללים מתוך ערכים מתוך אהבת העם הארץ והמדינה.
אל"מ במיל עודד רביבי - מנכ"ל אנו, מוזיאון העם היהודי. לשעבר ראש תחום יחסי החוץ במועצת ישע