שאלה
שלום רב, שמי ...., אשתי ואני נכנסנו להריון בשע"ט לפני כארבעה וחצי חודשים מאז תחילת ההריון אני מתנהג בצורה מוזרה, אני מרגיש פתאום שאני צריך יחס מיוחד שלא היה לפני כן... בזמן האחרון אשתי ואני לא מקיימים כ"כ יחסים ואני נמצא במצב של טירוף עם ההתמודדות מול היצרים וכשלפעמים אני נוגע באשתי בדרכים שלא נעימות לה גורמות לה להרגיש זולה ולא חשובה בעיניי...
ניסיתי להסביר לה שאני באמת לא התכוונתי למה שעשיתי ולא באמת היא לא חשובה בעיניי. היא חשובה לי מאוד ורק אליה אני נמשך... ואני נתתי לה פשוט להרגיש כמו כלי שבא לספק את היצרים שלי ולא חשבתי בצורה כזאת... מאז תחילת ההריון נוצרו שינויים בגופה של אשתי, שינויים שגרמו לי להמשך אליה עוד יותר היא ביקשה ממני לפעמים לא לגעת בה, או לא לשכב איתה ופשוט היה לי קשה עם זה... היה לי קשה שפתאום אנחנו לא שוכבים, ושפתאום אסור לי לגעת בה ובעצם הבנתי למה היא לא רצתה שאגע בה, לפעמים במהלך הריונות יש מצבים שמרגישים לא נעים והמגע לא תמיד נעים... אבל למרות זאת לא ריסנתי את עצמי בכלל והייתי כמו אובססיבי לגבי זה ועכשיו הכל התפוצץ ואנחנו נמצאים במצב מאוד לא נעים בזוגיות שלנו שעלול להביא אפילו לידי גירושין. מה אתם ממליצים לי לעשות? אני מאוד רוצה לתקן את המצב הזה שהוא בלתי נסבל, אשתי לא רוצה כרגע שום קשר איתי ושום מגע איתי... אשמח אם אקבל תשובה במהרה... לילה טוב!
תשובה
שלום וברכה
תקופת ההריון היא תקופה מורכבת מאוד לכל זוגיות. אתם לא לבד. מה שתארת הוא תיאור של תחושות העוברות על זוגות רבים – זהו המצב הראשון בו עוברות על הבעל והאישה חוויות שונות לחלוטין, ובשל כך טבעי הוא שעוברת עליכם תקופה שלא התכוננתם לה ושאתם לא מכירים. על כן, אל תראו במה שעוברת עליכם עדות לתהום בזוגיות, אלא כדבר שכל כך מתבקש שיקרה, ושצריך לקדם אותו ולהתמודד עימו.
מה שיותר מסובך הוא העובדה שחלק ממה שעוברת עליכם כלל אינו תוצאה של בחירה חופשית – אשתך נמצאת בשינויים הורמונליים רבים, ואתה נמצא בסערה גדולה מסיבות דומות, כך שתיאור המצב אינו נתון לבחירתכם.
מאמר חז"ל "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" מלמד על גישתם העקרונית ביחס לחוויות מעין אלה, לאמור: בסופו של דבר הבחירה היא בידכם כיצד להגיב למציאות הנתונה הזו.
אדבר עליך: מה שאשתך זקוקה לו עכשיו הוא פיוס, רוגע, חיזור מחודש והרבה הבנה למצבה. על אף הקשיים שעוברים עליך, שכאמור – אין לך מקום להתבייש בהם או לראות בהם פגם שלך – מצדך צריך לבוא יחס מיוחד כלפיה. גם אחרי פיצוץ יכול לבוא יחס מיוחד כזה – התחל דווקא במילוי רצונה של אשתך. אולי תחליטו על תקופה מסוימת – אולי חודש – שאתם כלל לא מדברים על הנושא, ואתם כאילו חוזרים לתקופה האירוסין ביניכם, עד שישוקם מה שנפגע במתח ביניכם. לאחר מכן, אולי כדאי שהיא עצמה תעבור הדרכה על ידי רופאת נשים או מדריכת כלות שהיא קרובה אליה מה לעשות בהריון בתחום הקשר ביניכם, וכך תתחדשו, ותקופת ההריון לא רק שלא תהיה משברית, אלא היא תהיה אבן דרך מרכזית ומחודשת בקשרים ביניכם.
זה הדבר היותר נכון לעשות במצב זה, ובעזרת ד' – תצליחו.
כל טוב