שאלה
שלום רב! יש לי שתי שאלות שמאוד מציקות לי. זה בעצם אותה השאלה רק שאחת היא לא ממש לגביי...
דבר ראשון- אני מאוד אוהבת את הוריי אבל נורא מפריע לי שמרגע שאחי וגיסתי נישאו, וגיסתי מכסה את הראש באופן חלקי בלבד, ההורים שלי לא מפסיקים להעיר לאחי על כך. הם מתבטאים בצורה מאוד קשה כמו "אם היא חייבת להתלבש ככה, אל תגיעו אלינו הביתה", או "אבא לא יכול להסתכל עליה כשהיא לבושה כך"...
זה מאוד צורם לי כי אני מרגישה שזה נושא שאין להורים זכות להתערב בו, אני חושבת שזוהי החלטה של בני זוג בלבד. אני מרגישה שכל הדיבורים המעליבים האלה רק גורמים לחוסר שלום בית.. האם אני צודקת?! איך אפשר לגרום להורי שמתפרצים בנושא זה כל פעם מחדש בצורה בלתי מבוקרת להפסיק?! אפשר אולי לדון אותם לכף זכות, שהרי הם אפילו על קריאת השמות לילדים לא החליטו לבד אלא קיבלו הוראות מהוריהם...
שאלה נוספת שיש לי היא לגבי חיי הפרטיים.
אני כבר בת 20 ועדיין גרה בבית הוריי.
לפעמים אני מתלבשת בצורה שההורים שלי לא אוהבים- כמו למשל מכנסיים מתחת לחצאית צנועה, אך לא ארוכה(רואים את המכנסיים), אני יודעת שאין עם זה בעיה הלכתית, אבל ההורים שלי החליטו שכן... ופעם כשהתלבשתי כך אמא שלי צעקה עלי כל מיני דברים שמאוד פגעו בי!- ואפילו אמרה שעם צורת לבוש שכזו אני לא אוכל להתחתן עם בן תורה...
שני דברים מאוד הפריעו לי במקרה הספציפי הזה.
ראשית, אני מאוד פגועה מההורים שלי וקשה לי לחזור ולהתנהג כלפיהם כרגיל ( במיוחד לאור העובדה שהם לא מבינים שהם טעו ועליהם להתנצל, אלא אני התנצלתי בפניהם)...
שנית, אני רוצה לדעת מהו הגבול שלי להקשבה אליהם. כלומר, האם הם יכולים להחליט לי מה ללבוש?!- הרי כל הבנות הכי דוסיות מתלבשות ככה... וזה שבדור שלהם זה אולי נחשב לצורת לבוש לא צנועה לא אומר שכך זה גם היום.. חוץ מזה, שאני מרגישה שאם אני לא יתעקש כאן ועכשיו על דבר שאולי נראה טפשי לעשות ממנו עניין, הם ימשיכו להתערב לי בעוד כל מיני החלטות שלדעתי ממש לא נוגעים להם. אשמח לתשובה מהירה! תודה ויישר כוח!
תשובה
שלום וברכה
המציאות אותה את מתארת היא עדינה מאוד מאוד.
הורים צריכים להתרגל לכך שאל להם להתערב. ההתערבות הזו אינה מובילה לשום מקום טוב, והיא אף עלולה להביא בעיות של שלום בית ומתח בין אחיך ובין אשתו. הדבר הנכון לעשות הוא להעלות את הנושא בפני הורייך. כמובן שלא עושים זאת בשעת מעשה, אלא דווקא כאשר אחיך וגסתו כלל אינם בסביבה ואין ביקור מריר בזיכרון, ואז מדברים בעדינות עם הורייך על המחיר שמה שהם עושים עלול לגרום, ומציעים להם לבלוע גם לבוש שהם לא שמחים בו, בשל העובדה שכל אפשרות אחרת גרועה יותר.
הדבר נכון גם לגבי חייך הפרטיים. מצוות כיבוד אב ואם אינה מעניקה להורים את המעמד של קביעה לילדים כיצד יתלבשו, בוודאי שלא בגילך. מותר להם כמובן להציע, אולם לא לכפות, לגעור או לפגוע. מותר לך ללכת בדרך שאת רוצה ללכת. כמובן שצריך להיות גם חכמים, ולנסות להוריד מתחים ואש בבית, ולא לעשות דברים המביאים דווקא לעימות, אולם זו הדרך שמותר לך לנהוג בה, ויש גם היגיון בדברייך לגבי עצמאות עתידית שלך ושל בעלך בעתיד.
הכל בעדינות.
כל טוב