שאלה
במסכת דמאי פרק ג' משנה ה' מסופר שאם אדם נותן תבועה לפונדקית (גויה)(כדי שתעשה לו עוגה/ות)אז הוא צריך לעשר את מה שהוא נותן ואת מה שהוא מקבל משום שיש סיכוי שמה שהיא נותנת לו זה מתבועה של משהוא אחר ואותו משהו יכול להיות שהוא לא עישר את התבועה ולכן הוא צריך לעשר עוד פעם, למה הוא לא יכול לעשר פעמים ממה שהיא תחזיר לו?
תשובה
לשואל שלום רב
הנותן תבואנ לפונדקית, כדי שהיא תכין לו מזה אוכל, אנו חוששים שמא היא תחליף חלק מהתבואה בתבואה משלה. כעת יש לו בלחם תבואה שחלקה שלו וחלקה שלה. וכן יש אצלה תבואה שלו (מה שהיא החליפה). ויש לנו כלל שאסור לאדם להוציא מתחת ידיו תבואה לא מתוקנת כדי שלא להכשיל את המקבל. ולכן אומרת המשנה שלדעת ת"ק צריך לעשר פעמיים - גם את מה שנותן לה וגם את מה שהוא מקבל חזרה. את מה שהוא נותן, שהרי חלק מהתבואה עלול להישאר אצלה, ואם יעשר רק את מה שהיא תחזיר לו, אז יוצא שהוא נתן לה תבואה לא מתוקנת שנשארת אצלה, ואמרנו שזה אסור כיון שבכך הוא מחטיא אותה. ואת מה שהוא מקבל חזרה צריך לעשר שוב כיון שייתכן שחלק ממנו זה תבואה שהיא החליפה.
בברכה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם