משבר בחיים ובאמונה

שלום וברכה,

היהדות מורכבת מעולם חיצוני ומעולם פנימי. מבחינה חיצונית יש לנו חובה מעשית לקיים את המצוות ולהימנע מעבירות. חובות אלו לא ניתנות לשינוי ומוטלת עלינו החובה לציית גם בשעות הקשות.

לעומת זאת, העולם הפנימי, הסובייקטיבי והאמוני נושא אופי דינמי ומשתנה. באופן טבעי יש עליות ומורדות ואין דרישה להיות כל הזמן בשיא. יש תקופות של חיבור, התעלות והתרוממות ויש נפילות, שקיעות וירידות. כך הוא טבע החיים וכולנו מתמודדים עם הקשיים הללו.

בזמן משבר אנו עומדים בפני אתגר גדול המעמיד בספק את עצם האמונה. אינני מאמין כי ניתן לפתור את הספקות בהינף יד ואף לא על ידי תשובה כזו או אחרת. עלינו להאמין כי אחרי כל שקיעה מגיעה זריחה, ושכל ירידה היא לצורך עלייה. שמירה על אופטימיות ותקווה היא המפתח לצלוח את התקופות הקשות ולהתרומם שוב אל המקומות בהם אנו רוצים למצוא את עצמנו.

בתקווה גדולה,
אביאל