מרגישה רחוקה ורוצה להתקרב

שלום לנועה.
לא יודעת אם יש שאלה שיותר יכולה לעשות טוב על הלב משאלה כמו שלך.
ואני לגמרי רצינית.
לגמרי לא ברור מאליו להרגיש שמשהו לא ממש בסדר,
ועוד יותר לא ברור לא להיכנע למערבולת ה´לחיות על אוטמט´,
אלא לרצות לתקן באמת, ככה שגם שרגש וכוונה יהיו חלק מהעסק.

חיכית הרבה זמן לתשובה הזאת ואני מתנצלת על העיכוב,
אבל נראה לי שאין המחשה יותר טובה מהימים האלו – ימי בין המצרים,
כדי להבין אולי את השורש של מה שעובר עלייך.
תכל´ס הימים האלה שהתחילו אתמול,
המבאסים משהו ועוד בדיוק על תחילת החופש,
אמורים להיות ימים שאנו אבלים בהם על חורבן ירושלים,
אם יש משפט שיכול לתת לנו קצת רקע על מה שקרה אז זה איכה רבה מפורש שאומר:
´קמח טחון טחנת, עיר שרופה שרפת´.
האימרה הנ"ל בעצם אומרת למחריבי המקדש שלא יתלהבו מעצמם יותר מידי,
כי המקדש כבר נחרב עוד לפני שהם נגעו בו בכלל.
כי מה שווה מקדש, בניין מפואר, אם התוכן - המעשים של עמ"י - העיקר חסר מהספר?!
זאת אומרת שבית המקדש לא עומד מכוח עצמו,
אלא מכוח המעשים שעם ישראל מתדלקים בהם אותו.
מסתבר שלהיות דוסית אי אפשר להיות רק בחצאית ובחולצה על חולצה,
וגם לא בלהסתמך על שפעם התפללת בכוונה עצומה והיית המלאכית של הסביבה.
וכדי שהירושלים של מטה - החיצונית תחזיק צריך ירושלים של מעלה - פנימית שתתקיים,
לכן, ממש צריך לחשוב איך לשמר את הקרבת אלוקים ולחזק אותה.

הבעיה מתחילה כשהשם השני של עבודת ה´ שלך הוא שחיקה.
ואז כמו כל שחיקה שהיא, בכל תחום, גם כאן אנחנו נדרשים לפיתרון.
רק שממש לא צריך להיכנס להיסטריה וגם לא לדיכאון,
אלא להפוך ת´קלישאה של ´ירידה לצורך עלייה´ למציאות חיים,
ובמילה אחת שם המשחק הוא התחדשות,
פשוט לשבת ולחשוב במה אפשר להתחדש ואיך אפשר לשדרג את עבודת ה´ שלך.
´להכריח´ את עצמך להתפלל גם כשהלב לא ממש מפוקס זה טוב,
כי צריך להבין ש´להתחבר´ לא קורה ביום אחד.
ואם זורקים הכל, אז קשה להאמין שיום אחד ההתחברות תתעורר מעצמה,
דווקא ´לשמור על קשר´ גם שקצת קשה יעזור לכוונה האמיתית לחזור ובגדול.

נראה לי כדאי לחשוב איך אפשר להתחדש דווקא בדברים הקטנים.
נגיד בא לך להתחיל בתפילה?
מעולה, בדיוק חופש ואת לא מחוייבת למסגרת הפורמלית אז תגידי ברכות השחר,
תלמדי משהו קצר שקשור לתפילה:
תפילת ישרים/הזמנה לתפילה/שערים בתפילה או נפש שמשון של הרב פינקוס/וואטאבר,
ואחר כך תמשיכי להתפלל.
תתפלאי לראות איך לימוד קצר של כמה דקות יכול לעשות ללב שלך יופי של טיפול עשרת אלפים.
או שאם דווקא בא לך על מידות,
גם כאן תחשבי רגע מה המידה שהכי בוער לך להתחיל איתה,
או משהו קטן, פיצי, שאת מקבלת על עצמך ובו תתמקדי.
אגב, גם כאן שווה לחשוב על איזה לימוד שישלים לך ת´תמונה ויטעין את העסק.

אם נסכם, אומנם אין כאן פתרונות קסם,
הקטע הוא להבין שתקופות של ירידות הן חלק מהחיים,
והחוכמה היא לא ליפול מהנפילה אלא לקחת משהו אחד קטן, להתחדש ולהתקדם בו,
וזה ממש לא משנה מה, כי התקדמות ועלייה זה דווקא כן עניין של מעגל קסם,
מרגישים טוב כאן והופ מפליא לראות שגם שם מרגישים טוב יותר.
כי איך אומרים אצלנו ´עם האוכל בא התאבון´,
ומה שנכון במזון גשמי נכון גם במזון רוחני,
במיוחד כשלא מדובר בג´אנק.

תהני מהחופש לגדול.
ימים טובים.
רינת
rintz3@gmail.com