שאלה
בס"ד.
שלום,מקורה?
אמממ אני לא יודעת אם הבעיה קשורה לאמונה ואני לא יודעת אם זה מתאים לשאול אותכם אבל אני כבר ממש מיואשת...
בשנה האחרונה היה לי קצת קשה בכל מיני תחומים והגעתי למצב שאני פשוט מדחיקה את הנשמה שלי ונותנת רק לגוף לעבוד.פשוט לא התחברתי לכל הסביבה שלי...הרגשתי שזה לא המקום שלי והמקום לא מתאים לי...אז בשביל להמשיך בחיים ולא להיות מדוכאת שמרתי את הנשמה לעצמי ולא היתי אני מבחוץ בשביל להסתדר עם כל מיני דברים...ואז אחר"צ התחלתי ללמוד תורה וזה היה העיקר בחיים שלי.לא היתי יוצאת כמעט,לא לומדת למבחנים,רק לומדת תורה.ועכשו אני פשוט לא יודעת איך לחזור לעצמי אפילו כשאני לומדת תורה אני מרגישה שמשהו חוסם אותי ושזה לא אמיתי...שום דבר כבר לא מגיע אל הנפש.אני לא מוצאת את עצמי,אני מרגישה שהנשמה הלכה והשאירה את הגוף לבד...אני לא יודעת כבר מה לעשות!בבקשה עזרו לי לצאת מזה וסליחה אם משהו לא מובן או כל משהו אחר...
תודה רבה רבה!!
יומשמח :)
תשובה
שואלת יקרה,הרבה שלום והרבה ברכה!
כאב לי מאד לשמוע על המצב בו את נתונה, אני מתארת לעצמי שאת מרגישה הרבה תסכול וחוסר אונים, במיוחד שמה שאת עושה נובע ממקום טוב של חיפוש אמיתי לרוחניות ואת לא מבינה למה זה מספק את הנשמה שלך.
אני אנסה בעדינות לתאר מה שאני חושבת שעבר עלייך- הנשמה שלך היתה בחסר גדול מאד וחפשה משמעות לחיים, כי ככה אלוקים ברא אותה, היה זמן שהדחקת אותה והיא סבלה, ואז, כשהיא היתה צמאה מאד- נתת רק לה מקום, זה תהליך טבעי, שניהם חיפושים אחרי משהו...
יש בך משהו גבוה, שמחפש, שרוצה, ששואף, נשמה גבוהה..
אבל הדרך שחפשת לא היה כל- כך נכון ובריא,
אני אומר לך את מילת המפתח?!
איזון.
אלוקים ברא אותנו עם גוף, עם רצון לחברה, עם רצון לאכול, עם רצון בריא להנות ולצחוק.
תשאלי את עצמך-עבודת ה´ שלי משמחת אותי?!
עושה לי טוב בנשמה?! אני רצה אליה?!
אני נהנת???!
זה המדד אם אני עובד נכון או לא- שמח לי?!
אם חנוק לך יקירתי, המצב בכלל לא פשוט והמצב יכול לההפך לבלתי הפיך, זה מסוכן.
תשמרי על עצמך, אל תמותי בעודך בחיים, את לא חושבת שחבל למות סתם ככה?!
אם שאלת- כנראה שאכפת לך ויש בך עדיין רצון וחיפוש לאיזון, אל תחנקי אותו, בבקשה.
נתתי לך כיווני מחשבה, אבל לדעתי את צריכה יותר הכוונה צמודה.
משהו שיעזר לי להבין יותר- האם את נוטה לפרפקציונסטיות ומה היה לך בעבר, האם מצאת את עצמך עוד פעמים במקום של חוסר האיזון הזה?
לפעמים זה גם נובע ממקום של חוסר הערכה עצמית, קשיים בחברה, וסתם עם עצמי. וזה מוצא לעצמו ביטוי בחיי היהדות שלנו...
תבדקי את עצמך במקומות האלה, ואני ממש מבקשת ממך, בשבילך, לחשוב בכנות על הנקודות שזרקתי לך וממליצה לך ללכת למישהו מקצועי כדי לצאת מהבוץ הזה, זה דביק, עמוק, וקשה מאד לצאת ממנו לבד...
תזכרי שאבא שבשמיים רוצה אנשים שמחים וחיים!!!
איתך, אני.
לכל שאלה או דיבור אשמח אם תפני אלי למייל(אפשר גם לפנות לשיחה טלפונית לאירגון שלנו חברים מקשיבים שמספרו1599-5000-54)
המון הצלחה,
רעות.
reutzg@gmail.com