שאלה
שלום לרב,
ביום שישי האחרון באתי לבקר בכותל. באתי להכנס ביחד עם אמי ואז באה אלי בחורה עם חולצה של אבטחה ואמרה לי בחיוך שאני צריכה ל"התכסות". רמזתי לה בחיוך שאני לא מתכוונת לשתף עם זה פעולה והמשכתי לכיוון הכותל. אך הבחורה לא ויתרה וכמה שניות אחרי זה היא רצה לקראתי עם מטפחת ( כדי שאשים אותה על עצמי..).
המעמד הזה באמצע הכותל היה מבייש ומשפיל. סירבתי בתוקף לקחת את הצעיף הזה ולהכנע להתנהגות שכזו. למרות זאת שבאתי להתפלל ולשבת מול הכותל היה לא הצלחתי להתרכז. הרגשתי מושפלת. הרגשתי שאני פרוצה ושאין תועלת בתפילות שלי. תהיתי לעצמי האם זה נכון שסירבתי לה??
ובכלל אני שואלת, מי שם אותה לעמוד שם ולהתחיל לכסות אנשים?מי היא שתחליט מי צנועה ומי לא? האם הקב"ה מעוניין בכלל בצביעות הזו ( שאתכסה למען התפילה ושנייה אחרי זה הוריד את זה ממני..)באתי בכוונה טובה- סוף-סוף להצליח להתחבר להקב"ה ופתאום הבחורה הזו. הנסיון שלה "לכסות אותי" נתן לי תחושה כ'כ לא טובה , האם זו היהדות שהקב"ה נתן לנו??
מה דעתכם על זה? האם הייתי צריכה לסרב לה?
תשובה
שלום לך.
כן, זה בוודאי לא נעים להיות במצב בו היית...
אני מניח כי את יודעת שבמקומות מסויימים מקפידים על לבוש "מתאים", או התנהגות "מתאימה". לדוגמא: במוזיאונים, השומרים מקפידים כי באי המוזיאון לא ידברו במכשירי טלפון סלולרי. הם מעירים על כך, כי הנהלת המוזיאון החליטה, כי למען הרגשה מתאימה ונעימה של כלל המבקרים, יש לכבד את המקום ולהמנע מדיבור במכשירים סלולריים.
לגבי רחבת הכותל המערבי, הממשלה מינתה אחראי מטעמה לקבוע את כללי ההתנהגות במקום, ולפי כללים אלה פנתה אלייך האחראית על כך, ובקשה כי תתכסי בבד שהיא הביאה לך.
היהדות שהקב"ה נתן לנו לא נכנסת לדרך הפיקוח או צורת ההערה על צורת הלבוש, אך כל הדתות בעולם דורשות הופעה צנועה ומכובדת, ובדרך כלל מבקרים מקפידים על הכללים, כמו במסגדים, לדוגמא.