שאלה
שלום! לפני שאשאל את שאלתי אתן קצת רקע על עצמי: אני עוד מעט בת 21, מגיעה ממשפחה דתית-מסורתית ובשמונה חודשים האחרונים התחזקתי יותר ב"ה בזכות קריאת הספר "בגן האמונה".
בשנתיים האחרונות יצא לי להכיר מספר בחורים במטרה למצוא קשר רציני שיוביל בע"ה לחתונה בשנה-שנתיים הקרובות. עם כולם נפגשתי מספר פגישות ולרוב אני זו שסיימתי את הקשר כי(אם כי היו כאלה שסיימו איתי...) : אחד היה ילדותי בשבילי,אחד יהיר מדי,אחד שהאופי שלו לא התאים לשלי,אחד שגר רחוק מדי (אני בדרום והוא בצפון) ואחד שלא נמשכתי אליו מבחינה חיצונית,פיזית. חשוב לי לציין שב"ה קיבלתי על עצמי לשמור נגיעה ולא נוצר שום מגע ביני לבינם. אני יודעת שזה ישמע שטחי שחשוב לי שבן זוגי יראה טוב,אבל בתוך תוכי אני יודעת שזה חלק ממה שאני צריכה כדי להתאהב ובנוסף כמובן חשובים לי כל הדברים שמעבר-בן אדם טוב,נאמן,צנוע,ירא שמים וכו'. מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי ארכה חודש וחצי והבחור היה ממש מקסים-כיבד אותי,התייחס אלי כמו מלכה היה בוגר,משכיל וכל מה שרציתי....רק מה.. לא נמשכתי אליו ולא הרגשתי כלום כלפיו,ממש כלום! האם זה נכון לפסול על מראה חיצוני? אני גם יודעת שצריך המון סבלנות ושיש בני זוג שבכלל מתאהבים לאחר הנישואים,ושהחיצוניות משתנה במהלך השנים ומה שנשאר זה האופי... רוב הבחורים שנפגשתי איתם 'נדלקו' עליי קודם ולי לקח קצת יותר זמן... (אציין בצניעות שאני נראית טוב מאד)
מה עושים???
תשובה
שלום רב,
אם הבחור לא מוצא חן בעינייך אפילו מהבחינה החיצונית, לאחר זמן שתבדקי עצמך, כן זה לגיטימי להיפרד. תמשיכי לחפש, לפי כל הקריטריונים שמנית, ובמיוחד יראת שמים.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה