שאלה
שלום רב,
מס' שאלות: *האם אישה חייבת בתפילה? (אם כן מאיפה לומדים זאת)
*מהו סדר נטילת הידיים לאחר השירותים ומהו הסדר לנטילת ידיים בשביל לחם..?
תודה מראש,
וכל הכבוד על העבודת הקודש העצומה!!
תשובה
שלום רב,
נא לעיין במסכת ברכות דף כ' ובשו"ע סימן תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד א
משנה. נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע
ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון.
גמרא. קריאת שמע, פשיטא! מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! - מהו דתימא: הואיל ואית בה מלכות שמים - קמשמע לן. ומן התפלין פשיטא! - מהו דתימא: הואיל ואתקש למזוזה - קמשמע לן. וחייבין בתפלה דרחמי נינהו. - מהו דתימא: הואיל וכתיב בה תהלים נ"ה ערב ובקר וצהרים, כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן. ובמזוזה פשיטא! - מהו דתימא: הואיל ואתקש לתלמוד תורה - קמשמע לן. ובברכת המזון פשיטא! - מהו דתימא: הואיל וכתיב שמות ט"ז בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע, כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן.
רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד א
משנה.
נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע - שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וקיימא לן בקדושין (דף כ"ט, א') דנשים פטורות מדאורייתא, ותפילין נמי מצות עשה שהזמן גרמא, דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו.
קטנים - אפילו קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע.
רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד ב
ומן התפילין - משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן.
וחייבין בתפלה - דתפלה רחמי היא, ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.
ובמזוזה ובברכת המזון - מזוזה מצות עשה שלא הזמן גרמא, ובגמרא פריך: פשיטא.
ברכת המזון - בגמרא בעי לה דאורייתא או דרבנן.
גמרא.
מהו דתימא נקיש תפלין למזוזה - דכתיב וקשרתם וכתבתם, מה מזוזה נשים חייבות - אף תפילין נשים חייבות, קמשמע לן.
הכי גרסינן: תפלה דרחמי נינהו - ולא גרס פשיטא, דהא לאו דאורייתא היא.
נקיש מזוזה לתלמוד תורה - דכתיב (דברים י"א) ולמדתם אותם את בניכם וסמיך ליה וכתבתם, מה תלמוד תורה נשים פטורות - ואף על גב דאין הזמן גרמא - רחמנא פטרינהו, דכתיב את בניכם ולא בנותיכם - אף מזוזה נשים פטורות, קא משמע לן דנשים חייבות, דכתיב למען ירבו ימיכם, גברי בעו חיי נשי לא בעי חיי, בתמיה.
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כ עמוד א
מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין. וטעמא דנשים ועבדים משום דקרית שמע ותפילין הוו מצות עשה שהזמן גרמא, וה"ה בכל שאר מצות שהזמן גרמא, אלא משום דאיירי לעיל בפטור קרית שמע בעוסקים במת תנא הכא קרית שמע ומשום דבפרשת שמע איכתבה מצות תפלין נקט ליה נמי בהדה, וחייבין בתפלה ומזוזה וברכת המזון משום דתפלה באה אחר קרית שמע נקט נמי תפלה, ומזוזה וברכת המזון דנכתבו בקרית שמע מזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, וברכת המזון מדכתיב ביה ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, וקטן שפטור מקרית שמע ומן התפילין פרש"י ז"ל אפילו קטן שהגיע לחינוך וטעמא דקריאת שמע מפני שאין זמנו ארוך כ"כ והוא אינו מצוי אצל אביו בכל עת שירגילו לכך, ותפילין מפני שאינו יודע לשמור תפליו שלא יפיח בהן ונראה שהזקיקו לרבינו ז"ל לפרש כן דאי בשלא הגיע לחינוך מאי שנא הני אפילו מכל מצות האמורות בתורה ואפילו מן התפלה נמי פטור, ומ"מ אין פירושו מחוור דאי בשהגיע לחינוך אביו קונה לו תפילין כדאמרינן בסוכה בפ' לולב וערבה קטן היודע לשמור תפליו אביו מניח לו תפילין, ויש לתרץ דה"נ בסתם תינוק שאינו יודע לשמור תפליו והיינו דקתני התם יודע לשמור תפליו הא בסתם תינוקות אע"פ שהוא כבן תשע כבן עשר אם לא ראינוהו זריז ונזהר בעצמו לא, ורבינו תם ז"ל פירש בשלא הגיע לחינוך וחייבין בתפלה וברכת המזון לאו אקטנים קאי אלא אנשים ועבדים, והני דנקט הכא כבר כתבתי דמשום דאיירי בקרית שמע שכתוב בו תפילין ומזוזות נקט להו וה"ה לשאר המצות בקטן שהוא פטור כל שלא הגיע לחינוך, ומ"מ משום דאיכא אחריני דקטן חייב בהן אפילו קודם שהגיע לחינוך כגון סוכה דאמרינן קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה קתני הכא דבאלו פטור.
פני יהושע מסכת ברכות דף כ עמוד א
במשנה נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש כו'. ומשמע מסוגיא דריש פרק המוצא תפילין [עירובין צ"ו ע"ב] דאע"ג דסתם משנה ר"מ היא ואפ"ה הך סתמא דלא כר"מ דהא שמעינן לר"מ דאמר המוצא תפילין מכניסם זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אלמא דקסבר דנשים חייבות בתפילין וע"ש בתוספות [ד"ה לא ס"ד] מה שהקשה הר"ר יו"ט מווי"ן ומה שתירץ הר"י, מיהו בסמוך אבאר דבירושלמי דשמעתין משמע דבעי לאוקמי מתני' דהכא כר"מ ושכן נראה מלשון רש"י במשנתינו:
תוספות מסכת ברכות דף כ עמוד ב
בתפלה פשיטא כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה כמצות עשה שהזמן גרמא הוי קמ"ל דרחמי נינהו - ורש"י לא גריס ליה שהרי תפלה דרבנן היא ומאי מ"ע שייכי ביה. ומ"מ יש ליישב דהא הלל דרבנן ונשים פטורות מהאי טעמא דמצות עשה שהזמן גרמא הוא כדאמרינן בסוכה (דף לח.) מי שהיה עבד ואשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהם אומרים דאין השומע פטור מקריאתן כיון שהם פטורים.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ב
ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
מגן אברהם סימן ע ס"ק א
א נשים וכו' - נ"ל דנשים פטורות ג"כ מברכת ק"ש דיש להם ג"כ זמן קבוע כמ"ש ס"ס נ"ח וכ"מ ממ"ש תר"י וז"ל ואע"פ שהתפל' יש לה זמן קבוע מ"מ כיון שאמרו הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו כמצוה שאין הז"ג דיינ' לה א"נ מפני שהוא רחמים עכ"ל וכ"ה בגמר' משמע דפטורין מברכות אלו גם מברכת הלבנה הם פטורין כמ"ש סי' תכ"ו אך נ"ל דמ"מ מחוייבים לומר אמת ויציב דזכירות י"מ הוא דאוריית' כמ"ש סי' ס"ו וא"כ צריכי' לסמוך גאולה לתפלה:
משנה ברורה סימן ע ס"ק ב
(ב) מק"ש - ופטורות ג"כ מברכות ק"ש דיש להם ג"כ זמן קבוע כדלעיל בסימן נ"ח ס"ו אבל ברכת אמת ויציב דניתקן על ענין זכירת יציאת מצרים [ב] וכן [ג] הברכות שלאחריה דערבית מחוייבות לאמרם דמצות זכירת יציאת מצרים נוהגת ביום ובלילה וא"כ ממילא צריכים לסמוך גאולה לתפלה דבתפלה חייבות כדלקמן סימן ק"ו ס"ב כן כתב המ"א ועיין בפמ"ג שכתב דלמאן דסובר זכירת י"מ בלילה הוא רק מדרבנן ואסמכתא אקרא א"כ ממילא הוא מ"ע שהזמן גרמא ופטורות מן התורה רק מדרבנן חייבות וכ"כ בספר ישועות יעקב עי"ש ואפילו אם נימא דהוא מצוה מה"ת ביום ובלילה מצדד בספר שאגת ארי' סי' י"ג דהנשים פטורות מטעם דהזכרה דיום היא מצוה בפני עצמה ואם לא הזכיר ביום א"צ להזכיר הזכרה זו בלילה ומה שמזכיר בלילה היא מצוה בפני עצמה עי"ש. ופסוקי דזמרה עיין לעיל בסימן נ"ב בחידושי רע"א דמוכח שם מדבריו דהעיקר ניתקנו בשביל התפלה א"כ [ד] ממילא חייבות. ולענין ברכת השחר לכאורה תלוי זה אם נימא דהברכות האלו יש להם זמן עיין לעיל בסוף סימן נ"ב במשנה ברורה ובבה"ל וצ"ע ומסתימת לשון הטוש"ע בסימן מ"ו ס"ד ובפרט מהלבוש שם עי"ש משמע דמברכות ברכות השחר כמו אנשים. ואולם כ"ז כתבנו לענין חיוב אבל פשיטא דיכולות להמשיך חיוב על עצמן ולברך אפילו ברכות ק"ש וכדלעיל בסימן י"ז ס"ב בהג"ה:
הבאתי מעט מקורות...
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ עמוד א
משנה. נשים ועבדים וקטנים פטורין מקריאת שמע
ומן התפילין, וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון.
גמרא. קריאת שמע, פשיטא! מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות! - מהו דתימא: הואיל ואית בה מלכות שמים - קמשמע לן. ומן התפלין פשיטא! - מהו דתימא: הואיל ואתקש למזוזה - קמשמע לן. וחייבין בתפלה דרחמי נינהו. - מהו דתימא: הואיל וכתיב בה תהלים נ"ה ערב ובקר וצהרים, כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן. ובמזוזה פשיטא! - מהו דתימא: הואיל ואתקש לתלמוד תורה - קמשמע לן. ובברכת המזון פשיטא! - מהו דתימא: הואיל וכתיב שמות ט"ז בתת ה' לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע, כמצות עשה שהזמן גרמא דמי - קמשמע לן.
רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד א
משנה.
נשים ועבדים וקטנים פטורים מקריאת שמע - שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, וקיימא לן בקדושין (דף כ"ט, א') דנשים פטורות מדאורייתא, ותפילין נמי מצות עשה שהזמן גרמא, דסבר לילה ושבת לאו זמן תפילין נינהו.
קטנים - אפילו קטן שהגיע לחנוך לא הטילו על אביו לחנכו בקריאת שמע, לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן קריאת שמע.
רש"י מסכת ברכות דף כ עמוד ב
ומן התפילין - משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן.
וחייבין בתפלה - דתפלה רחמי היא, ומדרבנן היא, ותקנוה אף לנשים ולחנוך קטנים.
ובמזוזה ובברכת המזון - מזוזה מצות עשה שלא הזמן גרמא, ובגמרא פריך: פשיטא.
ברכת המזון - בגמרא בעי לה דאורייתא או דרבנן.
גמרא.
מהו דתימא נקיש תפלין למזוזה - דכתיב וקשרתם וכתבתם, מה מזוזה נשים חייבות - אף תפילין נשים חייבות, קמשמע לן.
הכי גרסינן: תפלה דרחמי נינהו - ולא גרס פשיטא, דהא לאו דאורייתא היא.
נקיש מזוזה לתלמוד תורה - דכתיב (דברים י"א) ולמדתם אותם את בניכם וסמיך ליה וכתבתם, מה תלמוד תורה נשים פטורות - ואף על גב דאין הזמן גרמא - רחמנא פטרינהו, דכתיב את בניכם ולא בנותיכם - אף מזוזה נשים פטורות, קא משמע לן דנשים חייבות, דכתיב למען ירבו ימיכם, גברי בעו חיי נשי לא בעי חיי, בתמיה.
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף כ עמוד א
מתני' נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין. וטעמא דנשים ועבדים משום דקרית שמע ותפילין הוו מצות עשה שהזמן גרמא, וה"ה בכל שאר מצות שהזמן גרמא, אלא משום דאיירי לעיל בפטור קרית שמע בעוסקים במת תנא הכא קרית שמע ומשום דבפרשת שמע איכתבה מצות תפלין נקט ליה נמי בהדה, וחייבין בתפלה ומזוזה וברכת המזון משום דתפלה באה אחר קרית שמע נקט נמי תפלה, ומזוזה וברכת המזון דנכתבו בקרית שמע מזוזה דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, וברכת המזון מדכתיב ביה ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת, וקטן שפטור מקרית שמע ומן התפילין פרש"י ז"ל אפילו קטן שהגיע לחינוך וטעמא דקריאת שמע מפני שאין זמנו ארוך כ"כ והוא אינו מצוי אצל אביו בכל עת שירגילו לכך, ותפילין מפני שאינו יודע לשמור תפליו שלא יפיח בהן ונראה שהזקיקו לרבינו ז"ל לפרש כן דאי בשלא הגיע לחינוך מאי שנא הני אפילו מכל מצות האמורות בתורה ואפילו מן התפלה נמי פטור, ומ"מ אין פירושו מחוור דאי בשהגיע לחינוך אביו קונה לו תפילין כדאמרינן בסוכה בפ' לולב וערבה קטן היודע לשמור תפליו אביו מניח לו תפילין, ויש לתרץ דה"נ בסתם תינוק שאינו יודע לשמור תפליו והיינו דקתני התם יודע לשמור תפליו הא בסתם תינוקות אע"פ שהוא כבן תשע כבן עשר אם לא ראינוהו זריז ונזהר בעצמו לא, ורבינו תם ז"ל פירש בשלא הגיע לחינוך וחייבין בתפלה וברכת המזון לאו אקטנים קאי אלא אנשים ועבדים, והני דנקט הכא כבר כתבתי דמשום דאיירי בקרית שמע שכתוב בו תפילין ומזוזות נקט להו וה"ה לשאר המצות בקטן שהוא פטור כל שלא הגיע לחינוך, ומ"מ משום דאיכא אחריני דקטן חייב בהן אפילו קודם שהגיע לחינוך כגון סוכה דאמרינן קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה קתני הכא דבאלו פטור.
פני יהושע מסכת ברכות דף כ עמוד א
במשנה נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש כו'. ומשמע מסוגיא דריש פרק המוצא תפילין [עירובין צ"ו ע"ב] דאע"ג דסתם משנה ר"מ היא ואפ"ה הך סתמא דלא כר"מ דהא שמעינן לר"מ דאמר המוצא תפילין מכניסם זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אלמא דקסבר דנשים חייבות בתפילין וע"ש בתוספות [ד"ה לא ס"ד] מה שהקשה הר"ר יו"ט מווי"ן ומה שתירץ הר"י, מיהו בסמוך אבאר דבירושלמי דשמעתין משמע דבעי לאוקמי מתני' דהכא כר"מ ושכן נראה מלשון רש"י במשנתינו:
תוספות מסכת ברכות דף כ עמוד ב
בתפלה פשיטא כיון דכתיב ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה כמצות עשה שהזמן גרמא הוי קמ"ל דרחמי נינהו - ורש"י לא גריס ליה שהרי תפלה דרבנן היא ומאי מ"ע שייכי ביה. ומ"מ יש ליישב דהא הלל דרבנן ונשים פטורות מהאי טעמא דמצות עשה שהזמן גרמא הוא כדאמרינן בסוכה (דף לח.) מי שהיה עבד ואשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהם אומרים דאין השומע פטור מקריאתן כיון שהם פטורים.
רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ב
ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהיא מצות עשה שלא הזמן גרמא אלא חיוב מצוה זו כך הוא שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו.
מגן אברהם סימן ע ס"ק א
א נשים וכו' - נ"ל דנשים פטורות ג"כ מברכת ק"ש דיש להם ג"כ זמן קבוע כמ"ש ס"ס נ"ח וכ"מ ממ"ש תר"י וז"ל ואע"פ שהתפל' יש לה זמן קבוע מ"מ כיון שאמרו הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו כמצוה שאין הז"ג דיינ' לה א"נ מפני שהוא רחמים עכ"ל וכ"ה בגמר' משמע דפטורין מברכות אלו גם מברכת הלבנה הם פטורין כמ"ש סי' תכ"ו אך נ"ל דמ"מ מחוייבים לומר אמת ויציב דזכירות י"מ הוא דאוריית' כמ"ש סי' ס"ו וא"כ צריכי' לסמוך גאולה לתפלה:
לאחר שרותים אין חובה ליטול בכלי אבל רצוי. ללחם, יש ליטול בכלי, יד ימין תחילה ורצוי שלוש פעמים על כל יד
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.