מצוות

רביד שלום וברכה

דברים רבים כתבת ואשתדל להתייחס אליהם.
א. הדברים שציטטת על פי חכמת הקבלה אינם קשורים לנושא כלל ועיקר, ועמוקים הם. על כל פנים אין אנו פוסקים הלכה למעשה על פי דברים אלו גם אילו היה צדק בפרשנותך ולמעשה אנו חייבים ללכת בכיסוי ראש כהכרעת הפוסקים.
ב. אין הכיפה מיועדת להכריז כלפי חוץ את מידת דתיותי אלא בראש ובראשונה כלפי עצמי ורק אחר כך כלפי זולתי. כמו כן אין היא אמורה ליצור שום מרחק ,כיון שאין התורה והמצוות אמורים ליצור מרחק כזה. נכון שהרושם הראשוני יוצר הבדל אך כאשר יתחיל קשר אנו אמונה כי התורה והמצוות עוזרות לנו לקיים ולממש את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ומתוך כך להרבות אהבה ולא חלילה ניכור. לכן גם חבישת הכיפה לא צריכה להפריע .
ג. אכן ההמנעות מחטאים צריכה לבוא מעומק הלב ולא "כי אני חובש כיפה" ואכן לא לשם כך חובשים כיפה. אומנם כבר למדנו ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" ואין לזלזל בכלל חינוכי- פסיכולוגי זה והוא משפיע על ילדים וגם על מבוגרים, אך חבישת הכיפה לא מיועדת כאמור רק בשביל זה אלא לבטא את עול מלכות שמים שקבלתי עלי
ד. וכל הדברים נובעים מהנקודה האחרונה שהעלית : יראה אין פירושה פחד אלא יראת הרוממות. אנו לא רק אוהבים את ה' אלא גם יראים מפניו. זאת כיון שאנו לא שווים אליו אלא כפופים לו. אין כאן פחד משליט בעל עוצמה שיכה אותי, אלא הכרה בקוטננו מול גודלו יתברך. אהבה תתכן בעיקר בין שני דברים שווים ואך על פי שיש בנו נשמה טהורה שהיא חלק אלוק ממעל, עדיין רחקו מחשבותיו ממחשבותינו ולכן דברינו על הארץ מועטים כלשון קוהלת.
ה. וכיון שיש בנו יראה זו היא באה לידי ביטוי בחבישת הכיפה

שא ברכה
אלישע פיקסלר