מצוות שישמח חתן עם אשתו שנה ראשונה

שלום לך

אמרו חז"ל (סוטה מד, ב), שכל אלו שנזכרו שחוזרים מהמלחמה, כגון מי שבנה בית ולא חנכו, או נטע כרם ולא חיללו, או ארס אשה ולא לקחה, הכוונה רק במלחמת רשות. אבל במלחמת מצווה, והכוונה למלחמה של הצלת ישראל מיד צר - "הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". וכן פסק הרמב"ם (הל' מלכים ז, ד).
וכתב הרב שלמה גורן זצ"ל (שהיה הרה"ר לצה"ל) בספרו - משיב מלחמה, חלק ב עמ' תמט. שהאיסור להתגייס בשנת הנישואין הראשונה, מוטל על החתן, ולא על הרשות המגייסת. "ולכן אם הוא משרת ביחידת שדה שלא יוכל ללון בביתו ימים רבים, צריך לבקש חופש מהצבא למשך השנה הראשונה לנישואין. אבל כל שאינו יכול לקבל חופש אינו צריך לדחות נישואיו בגלל זה.

אך שרות בצבא הקבע דומה לשרות אזרחי למטרת פרנסה, ולדעת הרדב"ז אין זה נכלל באיסור, ולדעת הרמב"ם גם לסחורה אסור לזמן ארוך... יתכן ואיש קבע המתחתן על דעת זה שישאר בצבא הרי זה כאילו מחלה אשתו על זכותה, ושתיקתה כויתור דמיא, ואפשר לסמוך בדוחק על שיטת הראשונים שוויתור ומחילה מועילים באיסור זה, אם כי נראה שדעת בעל החינוך בעצמו נוטה לאסור משום שאין במחילתה כלום".

בברכה אייל משה