שאלה
שלום וברכה!
בעניין מצוות צדקה ההלכה אומרת שאדם צריך לתת חומש מהכסף שיש לו לצדקה. אני לא עובד עדיין ןאין לי משכורת כמה אני מחוייב לתת צדקה? ברור שכמה שיותר זה טוב אבל האם השני שקלים או החמישה שקלים שנותנים זה בסדר או שצריך יותר?בע"ש יש אדם קבוע שמגיע בשכונתינו לבקש צדקה כבר מכירים אותו. אני נותן לו עשרה שקלים האם זה בסדר?
אודה לרב אם יאיר את עיני בעניין.
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אתה צריך להפריש רק מהרווח שנותר לך ביד מינימום מעשר ומקסימום חומש שזה עשרים אחוז .
ואם אין לך אז אין לך.תתן כפי יכולתך ממה שיש.ובלבד שתתן משהו. הנתינה היא החשובה.
אני מעתיק לך את סדרי העדפיות בצדקה מהשולחן ערוך יורה דעה סימן רמט
סעיף ג
צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב, ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומין. ואם נתנה בפנים זועפות ורעות, הפסיד זכותו.
סעיף ד
אם שאל לו העני ואין לו מה יתן לו, לא יגער בו ויגביה קולו עליו, אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו הטוב שרצונו ליתן לו אלא שאין ידו משגת. הגה: ואסור להחזיר העני השואל ריקם, אפילו אין נותן לו רק גרוגרת אחת, שנאמר אל ישוב דך נכלם (תהילים עד, כא). (לשון הטור לקמן סי' ר"ן בשם הרמב"ם).
סעיף ה
אם יכול לעשות לאחרים שיתנו, שכרו גדול משכר הנותן.
סעיף ו
שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה, או הלואה, או עושה שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל, ועל זה נאמר: והחזקת בו (במדבר כה, לה).
סעיף ז
פחות מזה, הנותן צדקה לעני ולא ידע למי יתן, ולא ידע העני ממי מקבל. וקרוב לזה, הנותן לקופה של צדקה; ולא יתן אדם לקופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה עליה נאמן ויודע לנהוג בה כשורה.
סעיף ח
פחות מזה, שיודע הנותן למי נותן, ולא ידע העני ממי לוקח, כגון גדולי החכמים שהיו הולכים בסתר ומשליכים המעות בפתחי העניים; וכזה ראוי לעשות, ומעלה טובה היא אם אין ממונים על הצדקה נוהגים כשורה.
סעיף ט
פחות מזה, שיודע העני ממי נוטל, ולא ידע הנותן למי נותן, כגון החכמים שהיו צוררים המעות בסדיניהם ומשליכים אותם לאחוריהם, ובאים העניים ונוטלין, כדי שלא יהיה להם בושה.
סעיף י
פחות מזה, שיתן לעני בידו, קודם שישאל.
סעיף יא
פחות מזה, שיתן לו כראוי אחר שישאל.
סעיף יב
פחות מזה, שיתן לו פחות מהראוי, בסבר פנים יפות.
סעיף יג
פחות מזה, שיתן לו בעצב. הגה: ועל כל פנים לא יתפאר האדם בצדקה שנותן. ואם מתפאר, לא די שאינו מקבל שכר, אלא אפילו מענישין אותו עליה (סמ"ג מביאו ב"י סי' רמ"ז). ומ"מ מי שמקדיש דבר לצדקה, מותר לו שיכתוב שמו עליו שיהא לו לזכרון, וראוי לעשות כן (תשובת רשב"א סימן תקפ"ב /תקפ"א/).
סעיף יד
טוב ליתן פרוטה לעני קודם כל תפלה, שנאמר: אני בצדק אחזה פניך (תהילים יז, טו).
סעיף טו
גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה, ישיאו בהם בתולות עניות, שאין צדקה גדולה מזו.
סעיף טז
יש מי שאומר שמצות בית הכנסת עדיפא ממצות צדקה, ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים, עדיף ממצות בית הכנסת. הגה: מה שנוהגין לפסוק צדקה עבור מתים בשעת הזכרת נשמות, מנהג ותיקין הוא ומהני לנשמותיהם. (רוקח סימן רי"ז).
עוזיאל
.