שאלה
שלום כבוד הרב,
קודם כל אני רוצה לברר לגבי שאלה ששלחתי לרב לפני כשבוע ... לא באתי להאיץ ברב אלא לוודא שהשאלה אכן אצלו ולא קרתה תקלה וזה בכלל לא הגיע אל הרב.
לשאלתי עכשיו- עניין שמטריד אותי כבר הרבה זמן ורק עכשיו, אחרי עוד כתבה בעיתון, אני פונה אל סמכות יהודית בנושא:
כדור הארץ. סופו קרב. זיהמנו אותו לגמרי, ביראנו את רוב היערות והרגנו מליארדי חיות. ניצלנו את רוב המשאבים ויצקנו בטון בכל מקום אפשרי.
הקרח נמס, המאזן האקולוגי הופר לחלוטין, בני האדם מתרבים בקצב אדיר והכל הופך פה חם וצפוף...
כל יום בשנים האחרונות שומעים על מצב כדור הארץ והזיהום ושחייבים לעשות משהו בנידון אבל אנחנו יודעים ששום דבר משמעותי לא הולך לקרות. אף ארגון, גדול וזוכה להכרה עולמית ככל שיהיה, לא יכול לעמוד בפני המעצמות המזהמות, בפני התעשייה המשגשגת, בפני המרדף אחרי הכסף!
ולכל זה מצטרפת הסכנה המוחשית למלחמה אטומית, בין אם איראן תפתח בה ובין אם מדינות המערב יפתחו בה.
שאלתי היא- איך אתם, הרבנים, מנהיגי היהודים, רואים את הנושא הזה [שלדעתי צריך להיות הנושא שמעסיק את כל העולם ובכלל זה את היהדות יותר מכל דבר אחר] ??
מה לכם יש לאמר? איך אתם יכולים לעודד יהודי פשוט כמוני? האם יש מה לעודד?
ואיפה המשיח ומלחמת גוג ומגוג ואחרית הימים ותחיית המתים נכנסים בתמונה ??
כי אפשר לטמון את הראש בחול, ולהאמין שהמשיח יבוא ויסדר את הכל ולהמשיך עסקים כרגיל, אבל לי לא מתחשק שהכל יתפוצץ לי בפרצוף. אני, למשל, לא מתכוון ללדת ילדים לעולם כזה, שדוהר לכיוון שחור שכזה [בלי נדר כמובן].
אז איך להתמודד??
תודה רבה לך על תשומת הלב
בברכה
תשובה
לשואל שלום רב.
א. אכן זהו נושא חשוב. בחז"ל יש התייחסות רבה לענין איכות הסביבה שהיה בזמנם כגון רעש וזיהום. ובמדרש מתואר שה' הוביל את אדם הראשון בעולם והראה לו את כל החיות ואמר לו תן דעתך שלא תחריב את העולם. לכן צריך לשמוע למומחים ולהקפיד להשתמש בעולם כך שלא נזיק, במידת האפשר.
ב. יחד עם זה, בנושא זה מרבים לעסוק בעולם, הן בציבור הרחב, הן המדענים והחוקרים, והן אנשי ציבור רבים. עיקר עיסוקם של החכמים זה במצבו הרוחני המוסרי של העולם בכלל ועם ישראל בפרט, נושא שבו ממעטים לעסוק. לכן עיקר העיסוק זה בענייני מוסר, צדק, ערכים בכלל, ובתורה ומצוות בפרט.
ג. הגישה לחיים בכלל צריכה להיות הרבה יותר אופטימית. החיים אינם שחורים. המציאות אינה רעה כל כך. אין דבר יותר משמח וטבעי מללדת ילדים ולהביא חיים חדשים לעולם. הגישה הפסימית של הכל שחור והולך לאבדון, גישה שמקורה ברואי שחורות בעולם המערבי, אינה גישתה של תורה. גישת התורה היא משיחית. כלומר שאנו מאמינים שעתיד העולם כולו להתקדם ולהגיע לימים נפלאים שבהם יהיה הכל טוב. איך זה יהיה ומתי, איננו יודעים אבל אנו מאמינים שזמן זה יגיע. וכשאני מדבר על טוב, אני מתכוון בעיקר על החים המוסריים, אבל גם (וכתוצאה מכך) על החיים הפיזיים של העולם. לכן אינני מוצא מקום לדיכאון וייאוש, אלא לחיים של עשייה, יצירה ותיקון.
בברכה
אפי קיציס