מצבה של הציונות הדתית

אני מסכים שהמצב עגום.
איני מסכים בקשר לחקיקה הדתית. אני חושה שהחקיקה הדתית היא אחת הסיבות לכשלונו של הציבור הדתי. דרך חקיקה לא משיגים כלום, זה כפיה בעלמא שרק משניאה. כבר טבע הרב קוק סיסמה / משפט מדהים (סוף אורות התשובה מהדדורת אור עציון), צריך קודם כל כבוד הדת, אח"כ הכרת הדת חיבת הדת ואז קיום הדת.
כשאין כבוד ליהדות-אי אפשר להתקדם בכלל, וחוסר הכבוד הוא תוצאה של חשיבה רדודה שלא קולטת כיצד הדברים נתפסים אצל הציבור החילוני. כיוו שלא חושבים היד על הגה החקיקה היתה קלה ב50 שנים הראשונות של המדינה, ועדיין היד לא קלטה שצריך להרפות, כיוון ששום יהודי ל הוסיף שמירת מצוות בגלל חקיקה אלא רק להפך. מעניין שברית מילה שהיא לכאורה דבר אכזרי , מצויה ב99% מהעם למרות שאין חוק שחייבים לעשות ברית מילה. על זה חז"ל כבר אמרו שנכרתו עליה 13 בריתות, וכנראה שבזכות זה היא לא נקבעה כחוק במדינת ישראל כי אז 40% להערכתי לא היו עושים אותה...
החקקיה גורמת לכך שהממסד הדתי נתפס כחומניסטי, כממסד שמחפש רק כסף וחוץ מזה שהורס את הנאת החיים לעצמו מחפש גם להרוס לאחרים...
ולכן לדעתי הצעד הראשון הוא לבטל את כל החקיקה הדתית , להשאיר רק שני חוקים שאחד הוא לא דתי אלא עניין של אמת ושקר, חוק אונאה בכשרות, והחוק השני הוא כשרות בצבא כדי לאפשר גם לדתיים לשרת בצבא. (רוב החילונים מקבלים בהבנה את הצורך בכשרות בצבא)
אחרי שמפלס השינאה ירד, יוכלו החילונים להסתכל על הדתיים כפי שהם באמת, ולא כחבורה שמאיימים על הנאת החיים של החילונים, ואז יש כר להתפתחות "כבוד הדת", ושאר השלבים כפי שהתווה הרב.
בעצם הבעיה העיקרית היא שאין לציבור הדתי לאומי הנהגה רוחנית בעלת שיעור קומה. אין כוונתי שאין בתוכינו ת"ח בעלי ידיעות שליטה. כוונתי שאין ת"ח שאתה חש שבוחנים את המציאות כל פעם מחדש. לצערינו רוב ת"ח כממו רוב בני האדם מפירים כדאשתקד. האינדיקציה לכך היא שכמעעט בכל דבר ניתן לומר מה יגיד רב גדול זה מראש, כלומר שאין חשיבה מחדש.
בקיצור אין לנו דמות כמו הרב קוק -שבחן את המציאות שמול עיניו מחדש , ולחלוטין לא הפטיר כמו שהפטירו רוב רבני דורו ואכמ"ל.
(שלא ישתמע שלציבור החרדי יש הנהגה בעלת שיעור קומה-לאור האינדיקציה שהצגנו וודאי ודאי שזה לא הנהגה בעלת שיעור קומה...)