מפחד שאם אני אתקדם - אני אסים את תפקידי

שואלת יקרה,
השאלה שאת שואלת מאוד יפה, אענה לך לפי עניות דעתי בכמה מישורים.

קודם כל, הניחום הזה נשמע לי קצת בעייתי... מצד האמת קשה לומר על ה´ שהוא רוצה משהו, כי אז מצביע על חסרון. וחוצמזה, למה מי שמת נמצא קרוב יותר לה´ ממי שחי? ה´ נטע אותנו בעולם החיים בשביל לגלות את הקרבה שלנו אליו במעשים היומיומיים שלנו, ולכן קצת קשה לומר על מי שמת שהוא קרוב אליו יותר ממי שחי את רצון ה´ יום יום. לכן בוודאי שמלכתחילה עדיף לחיות ולעשות את המקסימום שלנו, כמו אברהם אבינו ומשה רבנו שזכו לאריכות שנים בגלל שבחייהם הם חיו את הקישור לה´ בצורה מושלמת, עד כדי כך שעל משה נאמר בערוב ימיו שלא כהתה עינו ולא נס ליחו - ולא נראה לי שהכוונה היא רק לכושר פיזי, אלא יותר לכך שמשה רבנו חי את [כל] ימיו מתוך דבקות בה´ ומילוי תפקידו. ולכן, גם כאשר הוא נפטר ה´ כאילו "מתנצל" ואומר ששהוא מת בגלל שזהו סופו של כל חי, ואי אפשר לשנות את סדרי הטבע של העולם אפילו בשביל צדיק כמוהו.

רובד נוסף, הוא שאנו לא יכולים לחקור אחר הרצון האלוקי, חוץ ממה שנגלה לעינינו. אם ה´ שם אותנו בעולם החיים, ונותן לנו בריאות טובה ואמצעים לעשות את רצונו, [זהו העולם בו הוא רוצה אותנו], ועלינו לעשות זאת בעולם הזה. לעניות דעתי נראה לי שכל עוד שואפים ליותר, שאיפה אמיתית ולא מהפה ולחוץ, זו מדרגה אמיתית שניתן להגיע אליה אם מתאמצים, אולי זה יקח הרבה זמן אך מכל מקום אפשר להגיע לשם, ולכן יש עוד לאן להתקדם. כלומר אם את שואפת ליותר את יכולה להרגיש בטוחה שזו מדרגה ראויה לך ושאת יכולה להגיע אליה, גם אם זה יקח זמן, וכשה´ יחליט שהשלמת את מה שאת צריכה אולי הוא יקח אותך, ואני אומר אולי כי באמת שלאף אחד מאיתנו אין השגה במחשבתו. מכל מקום נראה לי שיש הרבה אתגרים שאפשר לשאוף אליהם, אתגרים שהם אפשריים, אם כי קשים, לכל אחד מאיתנו...

דבר אחרון - איננו יודעים למה אנשים מתים צעירים. כשאומרים שה´ לקח אותו כי הוא היה טוב - אנחנו משליכים על ה´ מחשבה שהיא קצת ילדותית משלנו. כמו שאדם אוכל חביתה כשהיא מוכנה, ככה כביכול ה´ לוקח את מי שמוכן. זו הגשמה של ה´ שיכולה להיות קצת מסוכנת. לכן עדיף לחשוב על איך עושים הכי טוב בעולם הזה, ואם ירצה ה´ וכאשר הוא ירצה - גם בעולם הבא.

את מוזמנת להגיב ולשאול שאלות בתגובות לתשובה זו.

בברכה,
יואב.