מפחדת להתקדם ולשנות כל כך הרבה בחיים שלי

ב"ה
שואלת יקרה,
ראשית יישר כוחך, המאמצים שלך ראויים להערכה!!

[את לא בודדה בתחושתך!!] כל יהודי חש בשלב מסויים בחייו בו הוא רוצה לערוך שינוי את הפחד הזה!
כמעט כולנו מרגישים את החשש שמא אנחנו לא מספיק אמיצים לעמוד במשימה של חיי תורה ומצוות.
כל אחד במקומו שלו יש לו מה להתקדם!
כל יהודי יכול לומר: מה אני צריך את העול הכבד הזה?
הרי טוב לי כמו שאני!!
בעצם החיים שלי מצוינים, נפלאים, מושלמים!!
וכמו שאת כתבת בשאלתך:
["ובעצם ויתרתי על לנסות לחיות אורח חיים דתי ולהמשיך בחיים העכשווים שלי שהם ממש אחלה..]

רק שאלה לי אלייך יקירתי:
אם חייך שלך הם באמת ["אחלה"], מדוע יש לך רצון לשנותם??

[האמת היא שכנראה חייך הם "אחלה" אבל בשביל יהודיה כמוך "אחלה" זה לא מספיק!!]
היהודי שואף תמיד להתקדם,
לטפס,
להתעלות,
לעלות במדרגות הקדושה.

ימינו הם ימי ספירת העומר, ימים בהם אנו עולים שלב אחר שלב בספירות הקדושה, אם יהודי פיספס יום אחד בספירת העומר הוא אינו יכול להמשיך לספור בברכה, ממש בגלל הסיבה שעבודת היהודי היא עליה,
בעליה יש צורך לעשות הכל בהדרגה,
שלב אחר שלב,
צעד אחר צעד.

וודאי שמת לב שעליה במדרגות מעייפת...אי אפשר לקפוץ מהמדרגה הראשונה למדרגה העשרים.
דמייני מדרגות מפותלות, גם הגיבור לא יצליח לקפוץ למדרגה העשרים ויצטרך לעלות מדרגה אחר מדרגה.
כל אחד עולה בקצב שלו,
האחד מתנשף אחרי 5 מדרגות,
השני לא מתעייף אלא כשהוא נמצא במדרגה ה-20,
האחר, כל כך רגיל לעלות במדרגות עד שהוא לא מתעייף כלל אלא הוא שמח! מאושר!

ממש כך בחיי תורה ומצוות:
תחילה אנו לא בכושר וקצת קשה לנו לעלות בקדושה אבל אם אנו לומדים ויודעים לאן אנו עולים,
למה אנו מטפסים את מדרגות הבניין הזה?
ומה היא תכליתו של הבניין מלכתחילה, הרי שהעלייה פשוטה יותר,
חדורת רצון טוב, ונעשית בשמחה.

נכון לא דומה עלייתו של יהודי שמכיר היטב את הבניין, רגיל לעלות במדרגות הקדושה, לעבודתו של יהודי שאינו מגיע ממקום בו חיו חיי מצוות.
נכון ייתכן שרמת הקושי שונה,
ייתכן שצריך להלחם על כל מדרגה,
צריך להתאמץ בכל צעד.

בעוד שרואים ממולנו אבא יהודי שחולף על פנינו כשהוא מחזיק את בנו ומרים אותו בכל המדרגות...
ואז באמת אנחנו עוצרים לרגע וחושבים:
למה אנחנו צריכים להתאמץ??
כשיש מישהו אחר ממולנו שאותו מרימים
והוא - לא צריך לעשות דבר!!

מדוע את יקירתי צריכה להזיע ולהתאמץ בכל מדרגה של קדושה בה את מניחה את כף רגלך??

הוא עולה במדרגות הודות לאביו שאוחז אותו וטס למעלה...[ואותנו מי ירים??]
מי ידאג לנו?
מי יושיט לנו יד כשנפול?
וכשלא נדע לאן אנו פונים מי יחזק את רוחנו?

[אותו אחד שעוזר לך למצוא את חיי האושר- חיי תורה ומצוות הוא שכוון אותך והוא שיכוון אותך בעתיד]
הרי בל נשכח דבר חשוב:
מעם ישראל לא ידח נידח!
ה´ לוקח כל יהודי ומרים אותו מעלה מהמקום הכי נמוך שרק יהיה בו.
הקב"ה לא עזב אותך, הוא לא נטש אותך אלא עורר אותך להתקרב אל חיי האמת!
חיי האושר,
חיי ישראל,
שהם חייך שלך!!!

אם כן גם כשקשה לך, הרי שאת צריכה לדעת שכל מדרגה עליה דרכת,
כל קומה אליה העפלת היא הקומה שקנית בכסף שלך!!!
לא הרימו אותך על הגב של מאן דהוא,
את טיפסת ברצונך,
ו"לפום צערא אגרא" – כפי הצער והמאמצים שמשקיעים כך בהתאם משולם השכר!
ולכן השכר שלך יהיה בהתאם!!!

אך תמיד זכרי:
בעלייה במדרגות יש להצטייד בכללים מספר:
א. יש לדעת לאן עולים?
ב. מה הסיבה בגללה כדאי לעלות מעלה?
ג. אי אפשר לדלג מדרגות ויש לעלות צעד אחר צעד!
ד. סבלנות
ה. בטחון בה´ אחד.

כלומר, אל תרוצי לשום מקום, כדאי למצוא "משפיעה" מישהי שיש בכוחה להדריך אותך בדרך הקודש.
כדאי להכין תוכנית ולהתקדם אט אט, ללמוד, לשאול, ולהתקדם,
מעלה,
מעלה...
אם תרצי תוכלי לשלוח לי הודעה ויחדיו נמצא מישהי מתאימה שתוכל לעזור, לא רצוי לעבור זאת לבד...

יהי רצון שימי ספירת העומר יפעלו את פעולתם ונפשך תתעורר לעליה בקודש!!!
כל הכבוד על השאלה והרצון לידע את ה´!!
בשורות טובות,
אשמח מאוד לשמוע ממך!
שלך,
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@Walla.com