שאלה
כבוד הרב,שלום!
רציתי לשאול מספר שאלות בנוגע למעמד האישה ביהדות ולהפלייתה.
אשמח לקבל תשובה על כל אחד מהסעיפים,זה חשוב לי מאוד !!
אישה פסולה לעדות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות עדות סימן לה סעיף יד: "אשה פסולה (לעדות)"
אישה פסולה לדון:
אבל אם כך מה זה? - שולחן ערוך חושן משפט סימן ז סעיף ד: "אשה פסולה לדון".
אישה אינה יכולה להתמנות לכל משרת שררה.
אבל אם כך מה זה? - כמבואר בספרי דברים פיסקא קנז: "שום תשים: מת, מנה אחר תחתיו. מלך, ולא מלכה". וכן הוא במדרש תנאים (המדרש הגדול) לדברים פרק יז פסוק טו: "שום תשים עליך מלך – ולא מלכה. מלמד שאין מעידין (ממנים) אשה במלכות וכן כל משימות שבישראל אין ממנין בהן אלא איש"
אהאב אינו שואל את דעתה של הבת כמבואר ברמב"ם הלכות אישות פרק ג הלכה יא: "האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה וכשהיא נערה רשותה בידו שנאמר: 'את בתי נתתי לאיש הזה'.
אבל האשה אינה יכולה לקדש את בתה כמבואר במסכת סוטה דף כג עמוד ב: "האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. דכתיב (דברים כב, טז): 'את בתי נתתי לאיש הזה'"
איך זה שהאב יכול למכור את בתו לאמה (שפחה), שמות פרק כא, ז: "וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים" ודין זה כל זמן שהיא קטנה ולא נערה כלומר עד גיל שתים עשרה. ושוב: אף בדין זה הזכות למכור הוא דווקא את הבת ולא הבן, וכן דווקא האב יכול למכור ולא האם.
(אמנם יש לזה סייגים, אבל הדין קיים ובמדינת הלכה הוא תקף)
מלאכות שאשה חייבת לבעלה – כתב הרמב"ם הלכות אישות פרק כא הלכה ז: "נמצאו כל המלאכות שכל אשה עושה אותן לבעלה חמש מלאכות, טווה ורוחצת פניו ידיו ורגליו ומוזגת את הכוס ומצעת את המטה ועומדת לשמש בפניו, והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות שש מלאכות, מטחנת ואופה ומבשלת ומכבסת ומניקה ונותנת תבן לפני בהמתו". ובהלכה י כתב: "כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו בשוט".
ובהשגות הראב"ד כתב: "א"א מעולם לא שמעתי יסור שוטים לנשים אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה עד שתכנע". כלאמר לא יצליף בה, רק ירעיב אותה עד שתיכנע לשרתו.
עולה מתקנת חכמים:
שאין לאשה נשואה שום רכוש או ממון ששייכים לה ולכן אמרו חז"ל (בבא קמא דף פז עמוד א): "עבד ואשה שחבלו באחרים פטורים" (שאין להם ממה לשלם. נתגרשה האשה ונשתח
תשובה
שלום לך.
אינני מתכוון להתייחס לכל סעיף וסעיף בשאלתך.
אני יכול להוסיף עוד ועוד שאלות לשאלותייך. כמו: למה הגבר חייב לפרנס את אשתו, ואילו האשה יכולה לומר לבעלה כי איננה מוכנה לעבוד עבודה שמכניסה כסף למשק הבית?
את מבינה היטב, כך נראה משאלתך/ שאלותייך, כי יש הבדל בין הגבר והאשה במעמד האישי, ואת מבקשת הסבר להבדל הזה.
אין לי הסבר להבדל הזה, כמו שגם אין לי הסבר מדוע דווקא האישה היא זו שקובעת את מעמדו הלאומי של היילוד (אם היילוד יהיה יהודי או לא), ולא הגבר, ובכלל- מדוע זה יש הבדל גופני בין גבר לאישה, במערכת השרירים, ובמיוחד- במערכת הרביה: האשה היא זו שנושאת את העובר ברחמה, ולא הגבר, היא זו שיולדת, ולא הגבר, היא זו שמזינה את היילוד ולא הגבר...?
מדוע איננו שואלים שאלה אחרונה זו? מכיוון שמדובר בעובדה פיזיולוגית, מוחשית, שנעוצה בהבדלים במבנה הגוף, באברים, ברקמות, במערכת ההפרשה הפנימית (הורמונים) ואנחנו מבינים שאין טעם להתווכח עליה, כי ממילא לא נוכל לשנות אותה. ואילו לגבי השאלות ההלכתיות/מעמדיות, אנחנו חושבים שזו קביעה של בני אדם, בוודאי גברים, שקבעו אותה ממניעים אישיים, או ממניעים אידיאולוגיים, ויש מקום להתווכח עליה, כי ניתן לשנות אותה.
ובכן, אני מאמין באמונה שלמה כי הבורא שקבע את ההבדלים הפיזיולוגיים בין הגבר לאישה בבריאת העולם, הוא זה ש"ברא" את ההבדלים ההלכתיים/ מעמדיים בין הגבר לאישה, ו"זה מה יש, ועם זה ננצח". אני גבר אם זה טוב לי או לא, אני חייב בדברים מסויימים אם טוב לי או לא, אני בעל שליטה על דברים מסויימים, אם טוב לי או לא, ועם נתונים אלה, אני צריך להשתדל בכל מאודי, להיות טוב וישר: לא לנצל את הכוח שלי לדברים אישיים, לשגעונות שלי, לתחושת שליטה וכוח, אלא- בדיוק הפוך מכך: לעזור, לדאוג, להבין, וכו' וכו'.
ובדיוק אותו הדבר לגבי אישה: היא צריכה לפעול מתוך מעמדה הנתון, כמו שהיא פועלת מתוך הנתונים הפיזיולוגיים הנתונים, ולהשתדל בכל מאודה להיות טובה מטיבה וכו' וכו'.