שאלה
שלום,
רציתי לשאול כדי לבהיר אחת ולתמיד את הסוגיה של יציאת השבת קודם ההבדלה וקודם תפילת ערבית של מוצאי שבת.
האם יש לומר את חמשת המילים:
"ברוך המבדיל בין קודש לחול"
או האם צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לחול".
תודה מראש,
נופר
תשובה
שלום לך, נופר.
מן התורה, נאסרה עשיית מלאכה מכניסת השבת ועד צאת השבת. זוהי מצוות "לא תעשה", והיא איסור חמור ביותר, שהרי על עשיית מלאכה, אם נעשתה אחרי התראה נכונה, ובפני שני עדים- העושה את המלאכה חייב מיתה בסקילה.
מצוות עשה מן התורה "לקדש" את השבת בכניסתה וביציאתה בדיבור. כלומר: לומר ביטוי המבטא את כניסת השבת, בסמוך לכניסתה, ומבטא את יציאת השבת, סמוך ליציאתה. התורה לא קבעה מהו הביטוי אותו צריך לומר כדי לקיים מצוות עשה זו. אנשי כנסת הגדולה קבעו לנו (ברכות דף ל"ג עמ' א') את ה"ברכות ותפילות קדושות והבדלות" כלומר- את הנוסח הקבוע לכל הדברים המוזכרים ברשימה. לאחר תקופה מסויימת קבעו גם שאת מצוות ה"עשה" של קידוש היום לא נעשה רק באמירת מילים מסויימות, אלר נצרף לאמירה זו גם ברכה על היין, וכך הגענו ל"קידוש" של ליל שבת, וכן להבדלה גם בתפילה וגם בבית, על היין.
חכמי ההלכה שלנו קבעו, כי אין לעשות מלאכה במצוצאי שבת עד ש"מבדילים", כלומר: אומרים את הביטוי המבטא את יציאת השבת.
קבעו לנו חכמים, שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת עד שמבדילים בתפילה וגם על כוס יין,
ולמצער- עד שמבדילים בתפילה,
ואם גם זאת לא (אם מחכים לתפילה במניין, ומאד זקוקים לעשות מלאכה)- אומרים "ברוך המבדיל בין קדש לחול".
לפי מה שהסברנו באריכות, הרי הביטוי הזה, גם אם לא אומרים את כל הנוסח, יש בו "הבדלה" בין שבת לחול, ובעצם מותר לעשות מלאכה, שכן מי שאמר את הביטוי "המקוצר" יצא ידי חובת מצוות "עשה" דאורייתא, וגם אם לא הבדיל בנוסח שתקנו אנשי כנסת הגדולה, הרי לא עובר על מצוות "לא תעשה" של מלאכה בשבת, שכן כבר יצאה השבת..