שאלה
שלום כבוד הרב.
אני נער, חגגתי 18 בחודש האחרון, רציתי לבקש ממך עזרה בהכרעת ליבטים קשים שבוערים בי מאז אני בן 13.
אני גדלתי בבית שומרת מסורת אשכנז. אבי נולד בארץ להורים שעלו מארה"ב, ואמי עלתה מאנגליה - אך היא שומרת מסורת בבל מכיוון שאביה נולד בעיראק.
ההתרשמות שלי מחיי הדת בקהילה (קהילה אשכנזית) בה אני חי אף פעם לא היתה מלהיבה. אף פעם לא התחברתי לסגנון, למסורת, לצורה שבה מתיחסים לדת וכו'... מגיל 13 בערך, כשהתחלתי לגלות לבד את עולמי ולחפש דרכי חיים ככל נער בגיל זה, גיליתי את "האור" בשבילי, התחברתי חזק למסורת בבל שלמדתי מסבי העיראקי, אוזניי ונשמתי נמשכו אל שיעורים ודברי הלכה מפי רבנים ממסורות אלו כדוגמתך, וכדוגמת הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו וכו'. קיבלתי על עצמי באופן טוטלי את המסורת היהודית של עדות המזרח (עם נטיה כלפי המסורת הבבלית, הבן איש חי.) מאז האור דופק בדלתי וקופץ לביקור יותר ויותר במהלך היום, אני מרגיש שמצאתי את מקום משכני האמיתי, אני מרגיש שהדם שלי תמיד היה במקום הזה שהוחבא ממני.
אך דבר אחד מאוד מפריע לי, רבים מנסים לפגוע בי ולעקוץ אותי בהערות כמו: "אבא שלך בכלל אשכנזי" , "אתה סתם מנסה להיות מגניב" , ועוד כל מיני הערות שאין צורך להמשיך ולפרטם. אני נוהג לענות שיש לי ברוך ה' לא רק אבא , אלא גם אמא, ולה מסורת שהיא ירשה ממקום אחר - וזו המסורת שהחלטתי לשמר וללכת בדרכיה. עוד אני מוסיף - שאני אינני אשכנזי, אני לא נולדתי בפולין או בגרמניה - אני נולדתי בישראל! וגם ילדיי בע"ה שיהיו יוולדו בישראל, וכן הלאה והלאה, וכולם יהיו ישראלים. ואם עונים לי - "אשכנזי - פירושו שייכות למסורת מסויימת" , אז אני עונה שאני אינני מעוניין להשתייך למסורת הזאת שראיתי בה לא מעט קלקולים וחוסר תאימות לאישיות שלי, ולכן בחרתי להמשיך מסורת ששייכת אליי לא פחות - מסורתה של אמי (וסבי..)
דבר נוסף שחשוב לי לציין - סבי עלה לארץ בשנות ה50, וברח מכאן ללונגון בעקבות הקיפוח. סבי שהושפע מאוד מהסביבה בה הוא חי ברח מעט מעצם היותו "יהודי בבלי", ולכן כל 4 ילדיו אינם יודעים כמעט דבר על מסורת בבל, ובעצם אין ממש מי שימשיך באופן רוחני את השרשרת הנפלאה.
סבי העיראקי מאוד תומך בי ושמח על הדרך שלי, הוא קנה לי סידור, ותמיד מלמד אותי ועומד מאחורי לדחוף אותי קדימה בדרך זאת שבחרתי בה.
כבוד הרב - אשמח אם ת
תשובה
בסד
שלום רב.
אני מעריך את האופן בה הצגתה את השאלה שרבים רוצים לשאול ומשום מה לא אוזרים את האומץ לכך ,
כמובן לשני הכוונים !!
והשאלה היא עד כמה אנו צרכים לדבוק בהליכה במנהגי בית אב ,בימנו אלה, בחברה של קיבוץ גלויות ?
ומהוא הגדר ההלכתי של ["אל תיטוש תורת אימך"]?
ואם במקרה שלך ,"תורת אמך"היא כפשוטו או לא.?
ומה מקום לנטית ליבך בבחירת המנהגים? (באופן קבוע כמובן)
לצורך התשובה ההלכתית אני מניח כי 1.אביך לא מתנגד לנטית לבך ,ויקבל בברכה ובהסכמה כל מה שתבחר.
2. שאתה כבר נוהג כמנהג הסבא כבר מגיל 13.
3. אתה מתפלל מסדור על פי פסיקת הרי"ח הטוב.
לכן נראה לי,שבבחירת מנהג יהדות בבל הפוסקת כפי שיטת ה"בן איש חי" אתה קרוב ביותר למנהג בית אביך,מכל מינהגי עדות המזרח האחרות.
ופסיקתו היא בהתחשב גם בדעת הרמ"א ובדעת האר"י הקדוש.
נוסח התפילה תואם את דרך המקובלים,שכידוע גם אשכנזים הרוצים להתפלל על פי הקבלה מתפללילם נוסח זה.
ולכן לדעתי הקטנה,אתה יכל בבטחה להמשיך ולנהוג במנהגי הסבא .
אבל הלכה למעשה קבל גם את דעתם של גדולים ממני.
כי יש בימנו לכך משמעות יותר גדולה ורחבה ,ורק [גדולי ישראל הרואים למרחוק] יוכלו לפסוק בענין .
בברכה