שאלה
אני בת 27 חחא יחדים סטודנטית (שנה א')נשואה לבחור דתי (גם הוא סטודנט) אני משתמשת באמצעי מניעה, אולם לא מרגישה נח עם זה כל הזמן מקננת בי התחושה שאני עושה משהו לא בסדר. אבל יחד עם זאת אני עושה את זה משיקול כלכלי נטו.האם זה בסדר?ומה עושים במקרה כזה?שלחתי את השאלה כבר בשבוע שעבר ולצערי לא קיבלתי תשובה לכן אני שואלת שוב
אודה על תשובתכם לכתובת הדוא"ל המצורפת
המון תודה על פעילותכם המבורכת
תשובה
ב"ה ט"ו תמוז תשס"ה
שלום רב!
בתורה קיימת מצוות "פרו ורבו" החיוב הוא של הגבר, האשה צריכה לאפשר לו את קיום המצווה. החיוב מתממש אחרי הנישואין. לכן על פי ההלכה אינך יכולה להשתמש באמצעי מניעה, אם הסיבה היא כלכלית בלבד, כיוון שאישך מחויב במצווה זו ואת חייבת לאפשר לו לקיים את המצוה.
על פי ההלכה יש צורך להוציא הוצאות כספיות על מנת לקיים מצוות,ולכן השיקול הכלכלי הוא אינו שיקול.
מעבר לכך גיל הפוריות הטוב ביותר הוא עד גיל 29-30 ,למה לדחות את גיל הכניסה להריון?
אני מאחל לכם שתזכו לילדים במהרה, והקב"ה שהוא הנותן חיים לכל חי, ישלח לכם גם פרנסה ביד רחבה.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם