שאלה
שלום רב
אני מתפלל מנחה בקביעות במקום עבודתי, בו נוהגים להתפלל במהירות שאיני עומד בה.
כיום אני נוהג להתפלל בקצב שאני יכול, ולדלג על הקדישים או להצטרף לכולם כשאני מגיע אליהם, במיוחד הקדיש הראשון.
כמו כן, נדיר שאני מסיים את התחנון, ואני "חותך" אותו באמצע וממשיך להתקדם עם כולם.
לצערי הרב איני יכול גם להספיק הכל וגם להתפלל עם כולם.האם אני נוהג נכון?
האם יש משהו שאוכל לעשות יותר טוב?
תודה רבה!
תשובה
שלום לך,
שאלתך קשורה לשני נושאים:
1. האם העובדה שאתה מאריך זה עדיין במסגרת ההפסקה שלך ולא על חשבון העבודה.
שהרי אם אדם מתפלל על חשבון זמן המעביד - צריך לברר אם המעביד אם מותר לך להאריך יותר.
2. כלפי הציבור:
א. תתחיל לפני כולם באופן שתפילת שמונה עשרה תתחיל איתם.
אם קרתה לך תקלה - דלג והתחל איתם ביחד את תפילת הלחש. את שאר הדברים (קורבנות אשרי פיטום הקטורת) תשלים בתום התפילה (אחרי 'עלינו לשבח')
ב. בתפילת הלחש אתה "מתעלם" מהם.
כאשר אתה מסיים אותה אתה 'חובר אליהם' למקום בו הם נמצאים.
אם ב'אלוקי נצור' אתה שומע 'קדושה' - תענה איתם.
ג. 'תחנון' - אתה מתחיל עם הציבור ומה שאתה מספיק אתה מספיק. כאשר הציבור מסיים אתה 'קוטע' את שלך ומצטרף לציבור לשמיעה ועניית קדיש.
אין צורך להשלים אח"כ.
בשני מקומות חשוב להיות קשוב לש"ץ (אלא אם אתה בתפילת הלחש שלך) במודים שבחזרת הש"ץ ובעלינו לשבח. בשני מקרים אלו תקפיד לומר או לפחות להתחבר לציבור בזמן הכריעה.
בברכה ובהצלחה דוד לוי
098987548