מנהגים

כבר הוכיח פרופסור מאיר בניהו בנו של הרב ניסים שמדובר במנהג טעות (כתב על כך ספר שלם)
המנהג הזה הועבר גם לפ"ת שנוסדה ע"י בני ירושלים.
הבעיה העיקרית במנהג הזה היא סתירתו בפשוטה להלכות כיבוד הורים. חלק מכיבוד הורים הוא לוודא שהאב נקבר כראוי ובפשטות גם שבני משפחתו מלוים אותו.
פרופסור בניהו בדק את ספרי הקהילה בירושלים ועקב כיצד "המנהג" נוצר. בגדול ע"י מילת הקסם "קבלה" אף שאין לזה מקור מוסמך.
החשש שנטען בשם המקובלים הוא שאם הבנים או הנכדים או הנינים של הנפטר (רק בגבר קיים ה"מנהג"!)יגעו ללויה אז גם הזרע הפסול של הנפטר היינו הזרע שהוציא לבטלה או אף חמור מכך "יגיע" ללויה ויקטרג על הנפטר, לכן עדיף שהזרע כלל לא יבוא...
בתחילה הראה פרופסור בניהו היו שתי אפשרויות או שהזרע הכשר לא היו מגיעים או שהיו עושים "הקפות" לגרש את הזרע הפסול. בהמשך החלו לבצע את שני הדברים. (עד היום ניתן לראות בחלק מבתי העלמין בירושלים ובית שמש הקפות-אלא שהם נעשים רק ביום ולא בלילה ורק בימים שאומרים תחנון וכאמור רק על נפטר זכר).
ראוי לשרש את המנהג הזה ולא ליישם אותו,שהרי כאמור הוא נוגד את השכל הישר ואת הלכות כיבוד הורים. כאשר יש בעיה מפני השלום היינו מריבה עם החברה קדישא כדאי לבחור מראש חברה קדישא שלא "מקפידה" בעניין או לנהוג כדברי גשר החיים שמצא "פטנט" להערים על הזרע הפסול...
הפטנט הוא שהצאצאים הולכים לפני המיטה ולא לאחריה, כך מורים אנשי החברה קדישא בפ"ת לצאצאים לכתחילה...