מי ברא את אלוקים?

בס"ד

אלוקים הוא באמת נצחי ואין מי שיכול לבקש הסברים על קיומו של אלוקים.

למה הדבר דומה?

לכך שנשיא ארה"ב אינו חייב לך דיווח על תאריך לידתו אפילו אם נורא תבקש. והנשיא של ארה"ב נבחר רק לארבע\חמש שנים - והיקום הוא מליארדים על מליארדים של שנים ולמעשה אין סופי ואלוקים הוא עליון ועל כל היקום אין סוף פעמים. אין כמעט יחס בין הגודל של היקום לבין הגודל של אדם שחי מקסימום מאה שנה ומשמש כנשיא ארבע\חמש שנים.

רק שלגבי הדרישה מנשיא ארה"ב לדעת כל דבר לגביו או לגבי פעולותיו כל אחד מבין שזו דרישה חצופה. כל אחד מבין שזה מוגזם לבקש שהוא יתן לך נתונים אישים על עצמו. כל אחד מבין שאף אחד לא חייב לך דיווח.

אבל לגבי אלוקים - יש למישהו את החוצפה לבקש נתונים עליו כאילו הוא חייל שלך או מישהו שאתה מכיר מהמילואים.

[{******}]

על היחס המצחיק הזה מסופר הסיפור הבא. סיפור מענין שיש בו הרבה הרבה חכמה.

היה היה קיסר ברומא שישב היטב על כסאו והיה לו כל עושר שבעולם.

רצה הקיסר לעשות מעשה אחד טוב. קרא לרבי יהושע בן לוי ואמר לו: אני רוצה לערוך סעודה לאלוקים של היהודים.

הוא הסביר שהוא כל כך עשיר שכבר הביא מנחות לכל האלילים שבעולם וכעת הוא רוצה בטובו לתת גם משהו ל"אל היהודי".

[לא כתוב אצלכם "צדק צדק תרדוף"?] - שאל הקיסר. [אני רוצה לתת לו משהו.]

[אי אפשר] - אמר לו הרב בחיוך.

[לא מכיר את המילה הזאת] - ענה הקיסר בגאותו.

[אם כן] - אמר הרב - [בעוד ששה חודשים בשעות הבוקר על שפת הים שליד רומא. תכין לאלוקים ארוחה לפי מה שאתה יכול - הוא יבוא!!.]

[אתה בטוח שאתה מסוגל??!!] - שאל הרב את הקיסר.

[בודאי] – ענה הקיסר כנעלב. ופירט את עושרו הרב בפני הרב שהאזין ברוב קשב.

[האלוקים שאני מדבר עליו - האלוקים האמיתי הוא גדול מכפי שאתה חושב] – אמר לו הרב בחשש מה.

[גם אני גדול מכפי שאתה חושב] – ענה הקיסר ממרום כסאו כשהוא נהנה מהביטוי החדש.

[את כל אוצרותי אפתח ואת כל עבדי אגייס לטובת הסעודה לאלוקים שלך. שיבוא אצלי יאכל וישבע וידע מיהו הקיסר הגדול והאמיתי של רומא.

מיד תראה!!] - אמר הקיסר כשהוא מתכווין ברצינות להראות את כל כוחו.
[מיד אצווה לפתוח את כל אוצרותי.
לקנות את המיטב שבמיטב שיש בכל מדינות ממלכתי.
להביא את כל עדרים הבקר הטובים ביותר שיש.
להביא את כל מה שיש לי בארצי לטובת אותה סעודה.]

טובי טבחיו נצטוו להכין מחומרי הגלם את האוכל הטעים ביותר שהם יודעים להכין.
המיטב שבמיטב.
ארוחה לאלוקים!!

המנגנון הקיסרי עבד במלוא כוחו ויכולתו. עבדים התרוצו כרדופי תזזית להספיק להכין בששה חודשים את הסעודה הגדולה. הסעודה שהרב היהודי רמז על כך שאי אפשר להכינה.

אחרי ששה חודשים היה חוף הים מלא אלפי שולחנות ערוכים בכל טוב קיסרי. עדרים שלמים שם בקר נשחטו לצורך אותה סעודה שצריכה ל"השביע" את האלוקים האמיתי.

עוגות תלת קומתיות.
מרקים בצלחות קרמיות.
צלי בקר וצלי עופות.
תבלנים מהמזרח הרחוק.

מלצרים לבושים במיטב מחלצותיהם עמדו לשרת את... אלוקים.

בשעה היעודה עמד הקיסר וציפה לראות את האלוקים של היהודים בא לאכול מתבשיליו.

[בשעה עשר אמרת?] - שואל הקיסר את הרב.

[אכן] - עונה הרב בחיוך.

בשעה היעודה – עשר בדיוק זה מתחיל.

זה התחיל ברחש חרישי.

הרוח החלה לנשוב, והקיסר שלנו החל להתרגש: הרב שלנו יודע משהו. הנה הנה זה בא.

הרוח החלה לנשב ביתר עוצמה. היא החלה להפיל כוסות וכסאות.

[תעשו משהו!!] הוא צועק על עבדיו המסכנים שלא יודעים איך לכלוא את הרוח.

הקיסר מתחיל לחשוש שהסעודה כבר לא תראה כל כך יפה כמו שהוא הכין אותה.

מה יהיה?

איך הוא יראה לפני האלוקים?

עוצמת הרוח החלה לעלות וגם העבדים בקושי הצליחו לעמוד על רגליהם. רק השולחנות היקרים והכבדים עוד עמדו על מקומם.

כל זה היה רק ההתחלה למה שעוד היה עתיד להתרחש.
זה בא בפתאומיות.

נחשול אדיר עלה מן הים ושטף את החוף. עלה ושטף את כל הכבודה שהיתה פרוסה ברוב הדר על החוף לתוך הים.

[מה זה?
זה הוא?] - התרגש הקיסר.

[עוד לא] - ענה הרב. [זה סגן המשרת הראשון שלו שבא לבדוק מה קורה כאן.]

שאר המשרתים בדרך. אלפי אלפי משרתים באים אחריו. הם באים לראות שהכל מסודר לבואו של אלוקים.

המשרתים הגדולים והמכובדים יבואו אחריהם.
הם עוד לא הגיעו.
הם כולם רעבים.

רק אחר כך יבואו סגני השרים ואחריהם יבואו השרים הקטנים.

השרים החשובים הגדולים באים מיד אחריהם.

אני מקווה שהכנת משהו לכל אלה. רק אחר כך יבוא האלוהים? אמר הרב.

[הכנת משהו לאלוקים? לסעודה?]

והקיסר....
רועד כולו.

[מאיפה אני אביא כעת??]
הוא אומר ברעד.

[את כל הממלכה גייסתי לטובת הסעודה זאת והכל הלך על המשרת הראשון.

מאיפה אני אביא למשרתים שלו?

מאיפה אני אביא לסגני השרים?

מאיפה אני אביא לשרים שלו.

ומה יהיה איתו?

תנסה לעצור אותו. אני לא יודע מה לתת לו. הוא עוד לא בא והכל נגמר. ]התעלף הקיסר מרוב פחד כשבבת אחת הוא מבין את מקומו האמיתי.

[{******}]

זה סיפור קטן להמחיש את גודל ההפרש שבין יכולת ההשגה שלנו לבין ההשגה האלוקית.

נראה לי שמי שכתב את השאלות צריך איזה סדרת חינוך להבין את מקומו – אולי משהו בסגנון זה שסיפרתי.

אבל אפשר להבין את ההפרש האדיר שבין אלוקים לאדם בקצת שכל – לא חייבים להרגיש את זה בחוויה כמו הקיסר המסכן. לא חייבים להכין סעודה ולרוקן את אוצר המלוכה כדי לתפוש בחושים את מוגבלות היכולת האנושית. די להסתכל על השמים ביום בהיר ולראות את ממלכת הכוכבים הפרוסה לפנינו. ואחרי תפיסת הגודל לדעת שהיא חלקיק קטנטן מהמציאות האמיתית שהעין שלנו לא יכולה כלל לראות.

לדעת שגם אם היה לנו טלסקופ אישי. טלסקופ חלל מסוגו של "האבל" היינו אולי רואים מלאירדים של גלאקסיות ובכל גאלאקיסה מליארדים על מליארדים של כוכבים. גם אילו היינו רואים את כל אלה ומבינים את משמעותם ותפקידם. בכל זאת לא היינו רואים את קצה קצהו של המספר האמיתי.

גם אם היה לנו טלסקופ חזק פי אלף מ"האבל" והיינו רואים פי אלף מ"האבל" - עדיין זה קצה הקצה של האמת האמתית של היקום.

ומהבנת היקום ועד הבנת אלוקים המרחק רב מאוד מאוד מאוד מאוד.


[{******}]

ראה:

[** איך צריך להתיחס לאדם שלא מסוגל להבין את המבנה של התא הפשוט ביותר של החי - אבל מתימר לבקש הסברים על האלוקים בכבודו ובעצמו!!

** איך צריך להתיחס לאדם שלא מסוגל לספור כמה כוכבים יש בעולם? כמה תאים יש בגופו של אדם? כמה סוגי יצורים יש בכדור הארץ? כמה סוגי צמחים יש על פני האדמה? - והוא רוצה לדבר על דבר שמעל כל המספרים.

** איך מתיחסים לאדם לא מסוגל להאריך חיים יותר ממאה שנה והוא רוצה הסבר על דבר שאורכו הרבה הרבה מעבר ל22 מליארד שנים של אור.]

להזכירך מכאן לניו יורק זה פחות מרבע שניה של אור. כמה זה שניה של אור?
כמה זה דקה של אור?
כמה זה שעה של אור?
כמה זה יום של אור?
שנה של אור?

לא נתפס!!

כמה זה אלף שנה של אור?
כמה זה מאה אלף שנים של אור?
מליון שנה של אור?
מאה מליון שנים?
מליארד שנים של אור?

וזה רק מה שיודעים היום. מה יהיה וידעו קצת יותר על הרקיע? לפני כמה שנים חשבו שהיקום הוא בגודל של 14 מליארד שנות אור. היום חושבים 22 מליארד שנות אור. אני מקווה שאתה מבין שזה רק מה שיודעים היום. בעוד כמה שנים יגידו 30 מליארד שנות אור. וכן הלאה וכן הלאה ומה האמת?

הייתי יכול להאריך בהסבר חוסר הפורפורציה שבין יכולת ההשגה האנושית לבין הדרישה של הכותב לדעת על אלוקים.

אבל זה לא כל כך חדש. כבר ראינו הרבה ממלכי קדם שחטאו באותה גאוה מטופשת. אם כי בסגנון קצת שונה.

הם אמרו לנתיניהם שהם הם האלוקים האמיתי.
הם הם אלה בראו את הכל.

והם היו מלכים באמת. אנשים חכמים. אנשים ששלטו בעולם שילטון ללא מיצרים.

זוכר את חנה ושבעת בניה האמיצים שנהרגו באכזריות על ידי אנטיוכוס אפיפנס.

מלך יווני מתקדם - שחשב את עצמו באמת לכל כך גדול ועצום לזה שברא את העולם - האל המתגלה - הוא קרא לעצמו - ["אפיפנס" - האל המתגלה]. והעם היווני האמין בו ולא עשה מרד או הפיכה לזרוק אותו לבית משוגעים. הוא היה מלך והיו לו שרים וניהל ממלכה גדולה. אנטיוכוס הזכור כל כך לשימצה אצלנו.

והיום?

היום הוא פחות מבדיחה עלובה.
אבל בנתיים מתו חנה ושבעת בניה האמיצים האמיתיים.

[{******}]

כך - ממש כך. הדרישה של מישהו להבין את אלוקים. הוא רוצה שיסבירו לו והוא חושב שהוא מסוגל לקלוט!!!

נסביר לו תחילה איך מורכב תא אחד קטן. (עוד אין מי שיכול להסביר לגמרי)

- אחר כך נסביר לו איך מורכב תא גדול.

- אחר כך נסביר לו איך מורכבים מערכת תאים.

- אחר כך נסביר לו איך מורכב אבר של אדם.

- אחר כך נסביר לו איך העצמות עובדות ביחד עם השרירים ועצבים וסחוס.

- אחר כך - איך זה מתחדש.

- אחר כך נסביר לו איך עובדים האברים האחרים. המוח. העין. הלבלב.

- כשהוא יבין את זה - אם עוד ישאר לו מקום בראש להבין עוד משהו אחד קטן. נסביר לו שמחוץ לאדם יש עוד יצורים שהוא צריך להבין אותם על בורים.

- אחר כך נסביר לו על הצומח לעשרות אלפי מיניו.

- על החי למאות מליוני מיניו.

- ואחר כך נתחיל להסביר לו על הכוככים האחרים

- ואחר כך - אין אחר כך. הוא יתפוצץ מרוב מידע - לאיפה תכניס את ההסברים על אלוקים. הוא כל כך גדול ועצום מכל ההשגה שלו שאיפה תסביר לו על אלוקים ועל נצח.

[{******}]

[האם הוא מסוגל לתאר בדעתו רק את המושג "נצח"?]

הרי רק אם הוא יחשוב על זה רגע אחד באמת - מיד יתפוצץ לו הראש והוא ימצא את עצמו מבולבל לחלוטין - המוח לא מסוגל לתפוס בכלל מושג כזה!!

- אפשר לדבר עליו בלי שום בעיה - אבל אמיתית - לתאר אותו במחשבה בלבד? זה לא מעשי כלל. אם כן איך אפשר לנסות בכלל לבקש הסבר על אלוקים??

[{******}]

עוד כדאי שתדע כי התורה מעבירה לנו מידע על אלוקים שאנחנו יכולים להשיג אותו בראשינו על דרך הנהגתו את העולם.
על רצונו ועל מה שמאוס בעיניו.
ובאמת כל ההיסטוריה של עם ישראל מלמדת שהנתונים שכתובים בתורה על הדברים שהוא אוהב ורוצה – נכונים. וכשאנו נוהגים נכון – מצבינו בהתאם. וכשאנו חוטאים ועובדים ע"ז אנחנו נזרקים לגלות.
ובימינו כל אחד יודע היטב מהי גלות שנזרקנו אליהו וסבלנו ממנה כל כך קשה – בדיוק כמו שכתוב בתורה.

לכן התשובה לשאלה הראשונה היא שיש בתורה מידע רב על אלוקים – אבל רק מה שאתה מסוגל להשיג. כל הרצון להשיג מה שמעבר ליכולת ההשגה שלנו – הוא בערך כמו הרצון של תלמיד כיתה א' מקדמת ללמוד בקורס למתמטיקה גבוהה. אין לו שום סיכוי להבין שם מילה אחת.
האמת שהמשל שלי הוא לא מדויק בתכלית. יותר היה מתאים להמשיל את הרצון הזה לרצון של קוף ללמוד מתמטיקה גבוהה. – כלל לא שייך – וזו התשובה באופן ציורי. [ממש כמו להאמין ש"פרעה" ברא את השמים ואת הארק וש"ישו" הוא הוא האלוקים].

[{******}]

ומכאן לטעות השניה של השואל.
מי שטוען שהשמים הם ריק –הוא לא מבין או שהוא לא יודע. בכל הריק הזה יש הרבה הרבה זרימה של אנרגיה וכוחות שפועלים בלי סוף. גלי אור וקול. לפחות בימינו הייתי מצפה מכל מי שלמד שנה בבית ספר לדעת שלא כל מה שנראה ריק – הוא באמת כזה.
אבל העיקר הוא שלברוא "ריק" – זו גם בריאה. כי אינך יודע כלל את המציאות הקודמת. אתה רק משער בנפשך כי המציאות הקודמת היתה ריק. ומנין זה לך?
השערה!!
ואולי השערות שלך לא נכונות. והיה צורך לברוא את הריק הזה.
ובאמת המילה "בריאה" פירושה – "הוצאה". דהינו יצירת חלל. מי שהיה מגדיר את זה כבריאת "ריק" - לא היה רחוק בהרבה מהכיון הנכון.

[{******}]

ומכאן לטעות השלישית של השואל.
הטענה שהאור תלוי במקור אור היא תפיסה מצומצמת וחמרית מאוד.
האור הוא הוא היצירה אלוקית. והיא מועברת אלינו דרך השמש או הירח או הנר או כל כלי אחר. אבל האור הוא הבריאה בבסיסה.
רק להמחיש לך את הענין – זכור את האנרגיה האדירה הכמוסה בכל חומר ממשי בעולם הזה. אם תרצה להקריב לעצמך את הענין הזה, ראה את האור כמקור אנרגיה שמתכנס לתוך חומר לפי המשוואה של אינשטין על יחסי חומר אנרגיה. שהם למעשה דבר אחד במצבי צבירה שונים.
ומכאן שהרצון לתלות את האור בשמש הוא רעיון שנשען על מדע מאוד מיושן ופרמיטיבי. הכרת המציאות של ימינו היא כבר מספיק מתקדמת להבין את האור כישות בפני עצמה בלי תלות במקור אור חיצוני.

[{******}]

הטעות הרביעית מובנת מאליה.
תפיסת הזמן של השואל שוב מושפעת מחשיבה חומרית ומטריאליסית הקושרת כל דבר לחומר שדרכו הוא מתגלה. אבל היהדות הבינה לפני אלפי שנים מה שהעולם כבר מתחיל להבין. "סוף מעשה במחשבה תחילה".
דהיינו - לפני שאתה בונה בנין – אתה חייב לתכנן אותו בראשך.
רק כשהתחילו לתכנן בנינים על ידי מהנדסים ואדריכילים – התחילו לצאת מהמערות והבקתות המטות ליפול.
יצירת כל דבר - היא ברעיון שלו. רק אחר כך הוא מתיישם בכלים של חומר.
קודם כל אלוקים קרא את היום והלילה – ורק אחר כך את הכלים שלהם. את השמש והירח שמביאים אותם לידי ביטוי.
המחשבה הזאת היא א-ב של הבנה בסיסית בעולם המחשבה היהודי.
אינני מבין את השואל – האם הוא רוצה להחזיר אותנו לחשיבה אחורית. לחשיבה מיושנת שלפני אלף שנים??

[{******}]

סליחה.
נא להתקדם!!
אתם חוסמים את המעבר!!

[{******}]

הטעות החמישית של מי שכתב את השאלות שהבאת היא דומה לזה שיורה חץ ומצייר סביב מקום הפגיעה עיגול וצועק לכולם "פגעתי".
הוא רוצה לשאול שאלה – יפה.
מה הוא עושה – הוא מסביר את הפסוקים בתורה בצורה עקומה ואחר כך הוא תוקף אותם. – נפלא!!

יותר פשוט מזה זה להבין את הפסוקים ישר ולענין.
האם אין מים בעננים?
האם השואל חושב ש"מים" - זה רק מה שנראה משקשק בכוס זכוכית?
האם אדי מים - אינם מים?
האם קרח אינו מים?
האם אין מים בכוכבים אחרים?

[{******}]

הטעות השישית של השואל נובעת מכך שהוא לא למד – לא נורא. אף פעם לא מאוחר. יש אחרים חכמים ואם הוא יטה את אוזנו לשמוע ויבין שאולי יש חכמים ממנו – יכול להיות שתהיה לו תשובה.
ובכן לפני מאות ואלפי שנים הסבירו חז"ל שכל הצמחים נבראו בתור זרעים שעמדו על פתח הקרקע ולא החלו בתהליך עד שהעולם הושלם.
מדהים עד כמה שהחשיבה שלהם היתה מתקדמת. הם ראו את כל העולם כהרמוני. יחידה אחת שכולה כולה פועל בהרמוניה. ולא רק הצמחים והאור. גם החיים והצמחים. האויר והחי. הכל תלוי אחד בשני ובלי הפעלה אחת הרמונית – שום דבר לא יכול להתקיים.

למה הדבר דומה?
לעובר שאבריו שלמים ומוכנים לרגע הלידה שבו הם יחלו לפעול את פעולתם בצורה שלמה ומתואמת.
לא פשוט?
איך הוא לא חשב על זה קודם?

[{******}]

הטעות השביעית היא הגדולה מכולם.

התפיסה של השואל את אלוקים היא כמו שתפסו אותו עובדי האלילים הקדמונים. משהו שקרוב ודומה להם. אולי בגובה שלהם ואולי בצורה שלהם.
משהו בהישג יד.
מכינים אותו מהעץ שליד הבית. מחציו מבשלים אוכל לצהרים ומהחצי השני עושים אלוקים.
כך השואל יוצר לו אלוקים קטן – "אליל" ואחר כך הוא מקשה עליו קושיות.

אל תייצר לך "אלילון" קטן שאתה יכול להשיג אותו בשכלך המצומצם (באמת מצומצם - אל תעלב!) ותקשה: איך הוא יכול לברוא שמים וארץ וכוכבים?

תבין שהוא לא מוגבל בחוקים ובכללים שקבעת לו. ואז אין לך קושיות.
אלוקים יצר את החוקים של מהירות האור וכד' והוא לא מוגבל בכללים שכתב לו השואל המלומד..
הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים - כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי (מלאכי)


בהצלחה

בהצלחה