מישהו מוצא חן בעיני. מה לעשות? (ועל פחד לפספס את הזיווג)

שלום לתותחית!!
אני מתנצלת ממש על האיחור הרב במתן התשובה, אני מניחה שזה ממש מתח בשבילך לחכות לקבל אותה..

קודם כל יישר כח על האומץ לחשוף ככה את רגשותייך, במיוחד שאת הרבה זמן כבר שמת עין על הבחור ההוא ולקח לך זמן לקום ולעשות את המעשה ולשאול אותנו מה לעשות.

הרצון שלך להכיר את הבחור נשמע עז מאוד וברור, רואים שחשבת על הנושא הרבה זמן כי השאלות שלך משקפות את רוב הצדדים שבעסק-

1)האם ניתן לעשות משהו? ונראה לי שכאן הכוונה שלך מתייחסת לגיל שלך ולמציאות הקיימת שאת רק שמיניסטית.
2)אם ניתן לעשות משהו, אז מה אפשר לעשות ואיך כדאי לעשות את זה?
3)מה יקרה אם הוא לא ירצה, או שמשהו אחר יתפקשש בדרך?- איך לא לצאת פגועה..

לפני שאני בכלל אנסה לתת לך תשובה לשאלתך נראה ששאלה מאוד בסיסית שקשורה לנושא נשמטה ממך:
תראי, לפי איך שאני מבינה את לא סתם מעוניינת בחבר לשם ההנאה, מסגנון הכתיבה שלך ניכר רצון עמוק יותר- רצון לבסס את הקשר הזה למטרת נישואין.

אך אני שואלת אותך, האם את מרגישה שאת מוכנה עכשיו לחיי נישואין? האם את מבינה מהי אחריות? בנייה, שיתוף, משפחה, ילדים.. וזו רק תחילת הרשימה..

האם את מרגישה שאת מכירה את עצמך בשביל לדעת איזה סוג בנאדם את רוצה לבחור כחבר לחיים ארוכים ושלמים יחד?
החיים שלך יכולים להשתנות במהלך שנת השירות הלאומי ברמה כזו של שינוי תפיסת עולם, המידות שלך יהיו אחרות, תחומי העניין שלך ישתנו, ואלו רק חלק מהדברים שצריך לקחת בחשבון ששוקלים צעד כמו תחילת המסע לחיפוש אחר בן הזוג.

האמת שאני מבינה מאוד ההרגשה שלך, כי גם אם את עכשיו משתכנעת שוואלה, אני צודקת בכל הנקודות שאני מעלה, את אומרת לעצמך- "במצב שאני נמצאת בו היום, כמו שאני רואה את הדברים, הבחור הזה שיא היכול להתאים לי, אם אני לא יעשה עם זה משהו אני עלולה להפסיד אוצר יקר, ואולי בכלל את הזיווג שלי!!"

אומנם ארבעים יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ומכרזת בת פלוני לפלוני, אך האדם נמצא פה בעולם והוא בעל בחירה חופשית ובדרך שהוא בוחר ללכת מוליכים אותו, כלומר מה שהאדם בוחר להיות, מזווגים לו על פי מצבו.
כמובן שאנו לא מבינים מה זה אומר, אנחנו רק מנסים להבין.
כל זוג שעומד מתחת לחופה, ומתחתן כדת משה וישראל, אפילו יהיו רשעים ופושעים ככל שיהיו, הקב"ה משכין שכינתו בניהם והנה הם כזיווג עליון.
אז לשאלתך- אין כזה דבר לפספס זיווג, בעז"ה שתגיעי בזמן הנכון לקבל החלטה, אני מקווה וסומכת עלייך שהבחירה שלך תהיה שלמה ושמחה ואם ירצה ה´ שתעמדו יחד תחת החופה ה´ ישכין שכינתו בניכם.

אין מקום ללחץ שתפספסי את הזיווג שלך עכשיו בגלל שאת מסיימת עכשיו את השנה האחרונה שלך ללימודים ואח"כ אולי יוצאת לשרות הלאומי, אי אפשר לחיות כל הזמן בספק הזה ש"אולי זה יכול להיות הוא" ואולי זה יכול היה להיות החייל ההוא מהתחנה שחייך אליי הבוקר ולא עשיתי עם זה כלום.
אני מניחה שאת מתכוונת לסיים את שנת הלימודים האחרונה שלך ובטח מתכננת לעשות שרות לאומי,
אם את יודעת בבירור שאת הולכת בשנתיים הקרובות להתעסק בדברים אחרים (שהם כ"כ משמעותיים לבניית הנפש שלך) וברור לך שאת לא רוצה להתחתן תוך כדי, אז אין טעם לנסות לעשות משהו בכלל בקשר לאותו בחור!
כשאת נפגשת עם בן אדם זה אומר שאת בעצם מאמינה שקיימת אופציה להמשך חיים משותפים יחד- להקמת בית. אמירה כמו- "זה לוקח זמן לבנות את הקשר, ניהיה חברים עד שיתאים לנו להתחתן" היא אמירה קשה מבחינה הלכתית ואישית.
את נפגשת עם מישהו בידיעה שאיתו את יכולה להתחתן ואם זה לא מתאים לך להתחתן עכשיו, אל תיצרי קשר עם אף אחד- זה גם בזבוז זמן אבל יותר מכל מתחים נפשיים מיותרים גם לך וגם לו, את גם לא היית רוצה שיעשו לך כזה דבר.

לפני שעושים צעד של החלטה האם ליצור קשר, לוקחים בחשבון אופציה של חתונה, לא הייתי מציעה לך לתכנן שאם יהיה קשר רציני למשוך אותו לאורך זמן, משתי סיבות:

א´- את אולי חושבת שאת יודעת על עצמך את יכולות המתיחה שלך ויכולת ההכלה של קשר רציני ללא מגע, אך כיוון שאיננו יודעים מהם הכוחות של אותו בחור, או מחשבותיו על הנושא זה מכניס אותך עוד יותר לבעיה.

ב´- גם מי שחושב שיש לו את הכוחות להחזיק קשר לאורך זמן, לא באמת יודע מה זה אומר וכיצד יפעל בפועל כשימצא במציאות כזו.
מדובר במתח רגשי ומיני שעומד באוויר ותוקע את הקשר.
תחשבי איך היית מרגישה לו היית צריכה להכיר מישהו רק דרך שיחות טלפון? את מדברת כל יום כמה פעמים ביום עם בן אדם בפלאפון ואת אפילו לא יודעת איך הוא נראה.. כשקשר נבנה בצורה נכונה ובריאה השלב של המגע הפיזי הוא שלב טבעי ונכון. לדחות אותו, לפעמים פירוש הדבר לסגת אחורה בקשר, אז זו נקודה חשובה למחשבה.
ודבר אחרון לפני שאני מסכמת, בכלל לא הזכרתי את העניין שהבחור שלך בגילך, ומשמעות הדבר שהוא עוד לא עשה צבא, עוד לא סיים את חוק לימודיו, אינך יודעת מה התוכניות שלו לגבי ההמשך.
נישואין בשלב כ"כ מוקדם לפעמים כרוך בוויתורים שהזוג יכול שנים אח"כ להצטער על כך.

ולסיכום,
תשובה פרקטית לשאלתך לא נתתי, הרגשתי שהבסיס הזה עומד בסימן שאלה קודם לכן ולכן התעסקתי בו.
בכל מקרה, אני יודעת שלא נגעתי בכל הנקודות אז אם יש עוד שאלה או הבהרה את מוזמנת לפנות אליי בשמחה!

מעריכה על הכל,
תמר
Tomight100@gmail.com