שאלה
שלום וברכה.
כבר זמן ארוך שאני תוהה לעצמי איך יודעים לעשות את ההפרדה בין עבודת המידות לבין מקום בעייתי בנפש הזקוק לעזרה חיצונית.
למשל-הקשר עם ההורים עשוי להיות מורכב ותקוע וייתכן כי עד שלא יתברר מה יושב שם יהיה בלתי אפשרי להצליח לכבדם כראוי.
שאלתי היא כיצד לזהות מתי מדובר במידה מקולקלת שיש להתאמץ ולהתעקש מולה ומתי מדובר במקום בנפש שיש לברר.
תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה קשה ביותר, שנראה לי שלאיש אין תשובה לדבר – לא לרבנים, לא למומחים בתורת הנפש, ולא לשום אדם אחר.
זולת האדם עצמו, שגם לו אין תשובה ברורה חד משמעית, אולם הוא יכול לבחור בדרך אחרת, והיא להתנסות.
ההתנסות מתחילה בעבודת המידות, בבחירה החופשית הטובה של האדם, ובהנחה כי אפשר לשנות דברים כתוצאה מעבודה. אם אדם רואה ברכה בעמלו, והתקדמות אפילו איטית, טוב לו להמשיך בכך; אם הוא חש כי הדברים גדולים עליו, והוא זקוק לטלטלה עמוקה יותר, טוב לו כי ייעזר בעזרה חיצונית.
עמדתי העקבית היא כי כדאי להיעזר בעזרה חיצונית כפולה: אנשי מקצוע בתחום הנפש, ורבנים או מדריכים רוחניים בתחום הנשמה, וכך הוא פועל משני הכיוונים ומשני הצדדים.
על כן, בדוגמה שלפניך, אם אפשר להתקדם בבחירה החופשית הטובה שלך – מה טוב; אם לא – מקבלים ייעוץ, שמגמתו להעמיד את האדם על רגליו שלו עצמו.
כל טוב והרבה הצלחה