מטרה

שלום,

"הרי לך סימן אם מילאת את ייעודך עלי אדמות - אם אתה חי, סימן שלא" (מתוך הספר תעתועים).
הרבה אנשים מחפשים את הייעוד שלהם. משהו ספציפי ומוגדר שיפתור את שאלת חייהם. אותה מטרה נשגבת שלשמה הם ירדו לעולם. אבל החיים אינם כאלוץ הקב"ה ברא אותנו כדי שנחיה את חיינו בצורה משמעותית, שנעמול ונחתור כל חיינו לטוב ביותר ו(אף אם לא נגיע אליו)זה יעודנו.
אין ייעוד מוגדר ומצומצם. הייעוד הוא חיים בדרך הטוב והישר לאור ה'.
"סוד השלמות - ההשתלמות" (מהרב קוק). אין לאדם סיכוי להגיע להיות מושלם, אבל שלמותו היא בעצם התהליך, בעצם הרצון והעמל להגיע אל השלמות, ובעצם הפסיעה בדרך לשם. מטרתנו אם כן, איננה היעד שבסוף ומילוי המטרה אלא הדרך אליהם.
והדרך ארוכה היא ורבה, והדרך קשה ומלאה מכשולים, וההתקדדמות שלנו, ככל שתהיה, היא המטרה הגדולה שלשמה אנו חיים.
לא אירוע חד פעמי, אלא פסיעה רכוה בדרך.
מספרים על הרב נריה, שכאשר היה מטפס מביתו לגבעת הישיבה בכפר הרואה, היה עוצר מתחת לעצי האורך, במקום בו האדמה מכוסה במרבד של מחטים דקות, מתכופף, מרים מספר מחטים ומשליך אותם לפח הקרוב.
אחד התלמידים לא יכול היה להתאפק, ופעם אחת שאל אותו: הרב, כל כך הרבה מחטים יש כאן, ממש כמות אאינסופית. ואתה, בהתכופפויותיך הרי לא תנקה את האדמה הזו?
והרב נריה הסביר לו את מה שניסיתי להעביר כאן.
שהוא עושה את המלאכה שלו. צעד קטן, ועוד אחד ועוד אחד, בלי לחשוב כמה אני מצליח להזיז את העולם כולו.
והעולם בעזרת ה' הולך ומתקדם, הולך ואור.
בזכות פסיעות קטנות. בזכות אנשים שחיים את חייהם השגרתיים והאפורים באור ה', ומכוחם מואר העולם כולו. לאט לאט.
לא כל הצלחה היא עוצמתית כמו יציאת מצרים. רוב ההצלחות וההתקדמויות בתיקון העולם הן על ידי טיפה ועוד טיפה ששוחקות את האבנים.

דרך צלחה!

חג כשר ושמח!

ידידיה