שאלה
אני בן 29 . חוזר למקורות מזה זמן מה , (תמיד היתה לי אהבה גדולה לשם ולתורתו).
לאחרונה יש עניין שמייסר אותי.
בשעת תפילה , לימוד תורה , וכל מה שקשור לעבודת השם.מתעורר לי לפתע כפירה , עבודה זרה ומחשבות רעות (הכוונה לאותו איש רשע..)
למדתי את הנושא לעומק דרך הכוזרי ועוד ספרים וברור לי מכל שכל הדת האלילית ההיא שטות ואבל.
אבל בכל זאת כל פעם שאני עושה משהו בקדושה העניין הזה צץ מחדש במחשבה וזה גורם לי לצער איום.
אני גם לא יודע אם עבודתי רצויה בשמיים ואם חס ושלום אני מקלקל במקום לתקן.
והמחשבה הזו גורמת לי לעצבות גדולה . אני עושה מחאה וקורא גילויי דעת. אבל זה לא עוזב אותי.
אני מיואש ממש. האם השם אוהב אותי ? האם תפלתי רצויה? האם השם מתפאר בי ורוצה אני קרבתי?
השם יעזור.
בתודה .
תשובה
שלום
אשריך שאתה במסע אל ד'.
מחשבות שצצות בראש אינן בעיה כלל אלא אתגר לבניית קומה אמונית גבוהה יותר, עמוקה יותר.
המחשבות הללו הן עובדה כרגע, ועליך לחשוב לא רק כיצד להסיח דעתך מהן בצורה חיצונית (דבר חשוב לכשעצמו כמובן), כי אם בעיקר כיצד להתמודד עימן.
כשעולה מחשבה, אל תכנס ללחץ. עליך לבנות אמונה כזו שהמחשבה תעלה ותרד ללא כל משמעות אליך, היא לא תערער את יציבותך מול ד'. אותו האיש היה יהודי חכם ומסכן, שנפל בבור טומאה וטיפשות. תרחם עליו, אל תתרגש ממנו. הוא היה חלש, בנה דת נוחה במקום לדרוש מעצמו ומשליחיו להתרומם אל עבר ד' בכל כוחות החיים. הדת שלו היא ויתור על אתגרי החיים, ולכן אין לו שום איום על אדם נפלא ולוחם עז כמוך.
תלמד אמונה בעומק, תתפלל מקירות ליבך, תמשיך בדרך הטובה שלך, וקח את המחשבות האלה כאתגרים אלוקיים לרומם אותך על ידם, על ידי ההתמודדות עימן.
כל טוב