מחפשת לי דרך...

שאלה

שלום כבוד הרב, לפני שנתיים בזמן תק' ההדרכה בבנ"ע התפתח קשר ביני לבין אחד המדריכים. עצרתי הכל לפני שבכלל התחיל בטענה שאנחנו עוד קטנים ובדיוק עמדתי לצאת לשירות לאומי שכמעט ולא מאפשר יציאה הביתה. הכל ביחד גרם לדברים להיעצר למרות ששנינו רצינו,רק שהיינו אז בתיכון..עברו להן מאז שנתיים של שי"ל,שנתיים של הרבה מחשבות ותחושה של החמצה,פיספוס.. ושאלת ה"מה אם"...שתמיד ממשיכה להטריד. לפני 4 חודשים אזרתי אומץ והלכתי לדבר עם אותו אחד,סיפרתי לו על מה שאני מרגישה כלפיו,על זה שהדבר מלווה אותי בשנתיים האחרונות ושאני חושבת שכדאי לתת לזה הזדמנות. הבחור שיעור ב',קטן ממני בשנה. אמר שהיה אמור להתגייס עכשיו והחליט לדחות את הגיוס לסוף השנה ואז לחתום על שירות קרבי 3 שנים. הוא אמר שהרב שלו הציע לא להתחיל שום קשר שהוא לפחות לחכות עד סוף השנה הקרובה,כיוון שמחכות לבחור 3 וחצי שנים. דרך לא פשוטה.אמר שעכשיו לא ושהוא לא יודע או יכול להבטיח מה יהיה בעוד שנה... לא היה לי מה לומר. היום מס' חודשים אחרי שמעתי משני אנשים הקרובים אליו שהוא מעוניין רק שאין הוא חושב שזה בסדר לבקש ממני לחכות. כמובן שאין זה בטוח שכך באמת הדברים ושאלו באמת היו דבריו וכוונותיו. אך מסיבות נוספות אני חושבת שכן. אומרים שהקב"ה ברא גוף אחד וחילקו לשניים וטבע בנשמתינו משיכה עזה לאותו חלק "המשלים" אותנו וכך למעשה מתאחדים זוגות רבים ובאים בברית הנישואין. זה אולי נשמע קצת מצחיק ואולי אפילו אובסיסיבי. אבל אני ממש מרגישה את המשיכה הזו (לא במובן החומרי כמובן), ממש מרגישה שאני חייבת לתת לזה הזדמנות. שעלי להשתדל ולהתאמץ. ואולי כבר עשיתי את ההשתדלות מצידי. אזרתי אומץ,עשיתי את הדברים במקסימום צניעות שיכולתי ושם שמיים ממש. הצפתי את הדברים,אמרתי בדרך הכי ישירה וכנה את שהיה על ליבי והוא סירב. אני לא מבינה איך יש הדרכה כזו בישיבה גבוהה?? לדחות אפשרות עצומה להקמת בית? בשביל 3 שנים שיכולות להסתכם בשנה וחצי אם הנסיבות היו אחרות.. מדובר בבחור רציני,בוגר,תלמיד חכם ממש. איני מבינה איך יש קו גורף לכל התלמידים בישיבה זו להתחתן רק מגיל 20. והרי הבחורים קשובים כ"כ לעצת הרבנים. וטוב שכך..ב"ה! איני יודעת מה לעשות. עברו 4 חודשים ואני כל הזמן מקבלת מידע סותר. אני ממש מרגישה שזה תלוי בי. שזה לשם שמיים. וכ"כ חבל לי שהוא רוצה ובגלל עצת הרבנים שלו הדברים מתעכבים ומי

תשובה