שאלה
שלום כבוד הרב שמי רחלי ואני לומדת באולפנא. השנה אני עושה יחידה אחת בתושב``ע במסגרת הבגרות בתושבע. בכדי שתבין בדיוק את השאלה אני אצטרך לספר לך מעט על עצמי. כפי שהבנת שמי רחלי ואני לומדת באולפנת אמנה בכפר סבא. אני רוקדת 9 שנים כל מיני סגנונות של ריקוד אבל עדין ישנו סגנון שבו אני הכי מתמצת. מכיון שאני רוקדת במסגרת חילונית שכמט ואיננה מכירה ומבינה את הדת עלי לעבור על כמה איסורים שלכאורה אסורים בהלכה. לדוגמא בחלק מהשיעורים אני צריכה לרקוד עם בן(לא נגיעה ולא כלום רק נוכחות עם עוד בנות, לא לבד). בנוסף ישנם הופעות שהן לכאורה מול קהל מעורב-אני יודעת שאפשר להגיד לי לא להופיע אבל חלק מלימוד הריקוד זה ההופעה עצמה. אני בספק אם תבין מהי משמעות הריקוד בשבילי אבל אני אנסה להסביר. אני רואה בריקוד את דרך ההתחברות שלי אל הצד הרוחני ואל הקב``ה. השאיפה שלי לעתיד זה להקים להקה דתית ומקום דתי שבו בנות יוכלו לרקוד בלי לעבור על כל האיסורים שאני עברתי עליהם. עכשיו מגיעה השאלה שלי: האם המטרה שלי-להקים להקה דתית ולמנוע מבנות לעבור על האיסורים שאני עברתי יכולה לקדש את האמצעים שבהם אני משתשמשת-הופעה מול קהל מעורב, קבוצה עם בן? מקווה שהבנת את השאלה שלי ומקווה שתוכל לענות לי על השאלה מבחיה שתענה גם על הצרכים שלי וגם על צרכי ההלכה. תודה רבה רחלי!
תשובה
שלומות לרחלי מאמנה. עצם הריקוד שלך מותר, אלא אם הוא כולל תנועות ומצבים ארוטיים, שתפקידם ומשמעותם להביא את הרוקדים, ועוד יותר מזה את הקהל לגירוי מיני, בהרהורים ובתחושות. ייתכן שאת תמימה ואינך מודעת לרמזים האלה, אבל הם ישנם, והם האיסור. לכן אם אין נגיעות, ואין תנועות ומצבים ארוטיים, מותר.
אם יש- חשוב מאוד לבקש ולדאוג לכך שקטעים כאלה יושמטו מן ההופעה או לכל הפחות, שלא יהיו שם בנים על הבמה, ולא בקהל. הבעיה היא שדווקא בקטעים האלה, הבמאי/ת והמנהל/ת האומנותית רוצים בנים, כי זה חשוב להם ליצירת האפקט, וכאן יש התנגשות עם ההלכה.
חשוב לדעת כי חלקים מרכזיים של המחול והדרמה שורשם בטקסים קדומים של עבודת אלילים, שהייתה בהם מיניות גסה ובוטה. גם כיום ספוגה בהם לעיתים קרובות שפת הרמזים המיניים, וביתר שאת בדור הזה. לעומת זה, הציור והפיסול עברו תהליך מבורך של עידון והפשטה. בע"ה, כאשר תקימי להקה, אני מקווה, שגם תעבדי על שפה אמנותית יותר נקייה וטהורה (כמו בציור מופשט), וה' יצליח דרכך.