שאלה
יש מנהג- שמוזכר גם בכמה ספרי הלכה-לשאב ולשתות מי באר או מי בור במוצאי שבתות, כסגולה לרפואה, רציתי לשאול- כיצד ניתן לקיים את ההלכה הזו בימינו, שהרי בימינו רוב האנשים אינם שותים ממי באר או ממי בור, אלא מברזים, מבקבוקים, וכיוצא בזה, האם עדיין ישנה דרך לקיים את המנהג, או שמא לא
ועוד- האם מנהג זה נוהג גם במוצאי ימים טובים, ובמוצאי שבתות לימים טובים, ובמוצאי
שבת לתשעה באב
תשובה
רמ"א על שולחן ערוך אורח חיים סימן רצט
וי"א לדלות מים בכל מו"ש, כי בארה של מרים סובב כל מו"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה.
מכאן למדנו
א. שהרמ"א ראה זאת כתוב אך לא ראה מישהו שאכן נוהג כך.
ב. ה"מנהג" נוהג בכל מוצא"ש בלבד (ולא מוצאי יו"ט), גם במעבר לתשעה באב. לא משמע שחייבים לשתות במוצא"ש אלא גם אם ישאב מיים במוצא"ש וישתה אותם למחרת במוצאי תשעה באב הם גם ירפאו אותו
ג. אכן מי שאין לומעיין ליד ביתו לא יכול בימינו לקיים את המנהג שכנראה לא נהג מעולם... (ירושלמים יכולים ללכת לסטף, גם בגוש עציון לא חסרים מעיינות...)