שאל את הרב

מופע א-קפלה בימי המצרים

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 18/07/11 17:45 טז בתמוז התשעא

שאלה

[הערה: לאחר ששלחתי שאלה זו לפני שבוע וטרם קיבלתי מענה, הנני שולחה בשנית אך הפעם ללא איזכור שמות]

כב' הרב שרלו, אחדשה"ט!

האם מותר לבוא להופעה בימי המצרים של להקת א-קפלה ולשמוע מוזיקה יהודית ללא ליווי אינסטרומנטלי?

מצד אחד אני יודע שיש הבדל עצום בפוסקים בין שירה עם כלי נגינה לעומת שירה בפה, וכן ייתכן ויש מקום להקל במנהגי האבלות והתמעטות בשמחה בשל העובדה שמדובר בימים לפני ר"ח אב כאשר הרחבת זמן הפורענות בהקשר הזה לימי בין המצרים אינה מוזכרת בראשונים, לע"ד.

מצד שני, וגם אם מצד עיקר הדין אין כל מניעה הלכתית להשתתף במופע א-קפלה שהותאם לאופיים המיוחד של ימי בין המצרים (הן מצד המבצעים והן מצד באי המופע - וזוהי הנחה שכלל וכלל אינה ברורה לע"ד), עדיין יש לשאול האם מבחינה ערכית וחינוכית ראוי לקבוע מופע שכזה במהלך בין המצרים? אציין ששניים מילדיי הקטנים הנם אוהדים גדולים של הלהקה הזאת ומאד שמחו לשמוע שהלהקה מגיעה לארץ לסבב הופעות במהלך הקיץ. כאמור, אינני יודע אם יהא זה ראוי להוריהם לקחתם למופע כזה בנסיבות הללו במהלך בין המצרים מבחינה חינוכית.

מהי דעת הרב הן ביחס לרובד ההלכתי הצרוף והן ביחס לאספקטים ההשקפתיים הכרוכים בקיום המופע בבין המצרים?

אני מדגיש את העובדה שהמופע מתקיים בארץ שכן אילו הייתה הלהקה מופיעה במהלך בין המצרים בקרב קהילה יהודית קטנה אי שם בחו"ל, הייתי סבור שיש בפרט הזה משקל רב להקל מחמת התרומה של המופע הזה בהגברת הזהות היהודית וקירוב לבבות, אך לע"ד יש טעם לפגם כאשר המופע מתקיים בארץ וככל הנראה בפני ציבור שלרוב מורכב משומרי תורה ומצוות.

בברכת התורה ובבניין ירושלים ננוחם,

דויד

תשובה

שלום וברכה

אלו שאלות שאין עליהן מסורת הלכתית, והן קשורות יותר בשיקול דעת.
מטבע הדברים אני כותב את עמדתי, ואתה עשה הטוב בעיניך.

א. אני לא מתרשם מאוד מהחילוק בין שירה בפה ובין כלי נגינה. איני רואה בכך הבדל עצום. אירועים שהם מאפיינים שמחה אסורים בין בפה ובין בכלי, ונגינה שאינה קשורה לביטוי שמחה מותרת בין בכלי בין בפה.
ב. נכון הוא שאין מסורת הלכתית להחמיר בנושאים אלה לפני ראש חודש אב.
ג. מופע שהותאם לימים אלה סובל כמובן מסתירה פנימית: מצד אחד זו התאגדות פומבית להנאה ואף שמחה, ומאידך גיסא תכניו (אולי) מתאימים לימים אלו. על כן, קשה לקבוע איסור מוחלט על הדברים, אולם נראה לי כי עדיף להימנע בשל פומביות אירוע הבילוי וההנאה.
ד. לגבי חינוך ילדים: זה כמובן תלוי בהרבה גורמים במשפחה, וצריך להיזהר שהטלת איסורים לא מחויבים לא תביא לתופעת בומרנג. מה שאני נהגתי לעשות בשעה שהיו לי ילדים קטנים הוא ללמוד איתם ביחד את ההתלבטות בעניין זה, ולהותיר את זה לשיקול דעתם (אדגיש כי מדובר רק בסוג כזה של שאלות, ולא במדיניות הלכתית כוללת ח"ו).

כל טוב

כתבות נוספות