מוסר

שלום וברכה,

השאלה אותה הנך מעלה בדבריך הינה כבדת משקל והעסיקה את העולם היהודי מאות שנים. ברשותך, אני לא אעסוק בפרטים ובדוגמאות שהבאת אלא אציג את הנושא באופן עקרוני.

ברובד הבסיסי אנו חווים התנגשות עמוקה בין המוסר כפי שאנו חשים אותו לבין האמירות שהתורה מציגה בפרשיות ובמצוות מסוימות. מעבר לכך, ניתן למצוא מקומות בהם לכאורה התורה סותרת קו מוסרי אשר היא עצמה מציגה במקום אחר. מכל מקום, הסתירה הזאת קיימת וקשה להכחיש אותה. במהלך הדורות נוצרו שלוש כיוונים שונים להתמודד עם הסתירה הזו.

הכיוון הראשון מכחיש את יסוד המוסר הטבעי. לאמור, תחשותנו המצפוניות אשר גורמות לנו לחוש שלא בנח עם קטעים מסומים בתורה אינן נכונות. המוסר כפי שאנו מכירים אותו נוצר מתרבות מערבית ומקלקולים בחינוך שגורמים לנו לחשוב שהמוסר נפרד מתורה. לפי כיוון זה המוסר הוא התורה - ועל פי זה עלינו לתקן את מצפוננו.

הכיוון השני קיצוני לכיוון ההפוך מנסה לקרוא את התורה כולה לאור המוסריות הטבעית הקיימת כיום. שיטה זו תעבור מצווה מצווה, ופרשייה פרשייה ותשכנע אותנו כי בעצם אין דבר לא מוסרי מהתורה. החסרון בשיטה זו הוא שהיא מגיעה לידי דחיקות והסברים שלא מתיישבים על הדעת בהבנת הטקסטים.

כיוון נוסף שהועלה טוען ש'לא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע'. כלומר, בעצם התורה חותרת לכיוון המוסר הטבעי כפי שאנו חשים כיום. כל מה שנדמה לנו שהיא לא מוסרית זה רק משום שהיא נכתבה בתקופה בה המוסר היה הרבה יותר ירוד ולכן היא משכה מעט כלפי מעלה. שיטה זו בעצם טוענת כי יש ליצור קו מגמה אשר מתחיל בכתוב בתורה וממשיך במוסריות שלנו כיום.

לסיכום, המתח בין המוסר הטבעי כפי שאנו חשים אותו ובין התורה כפי שאנו קוראים אותה קיים וקשה להתכחש אליו. אינני מאמין בדיכוי של אחד הצדדים אלא בשאיפה להרמוניה בין השתיים. עלינו לשאוף להבין את התורה ולפרש אותה בצורה המוסרית ביותר כפי שאנו חשים, ולהאמין כי רצונו העמוק של הקב"ה בעולם הוא שנהיה הכי מוסריים שאפשר.

מומלץ לעיין בהקשר זה בספרו של פרפסור אבי שגיא 'יהדות דת ומוסר' העוסק בנושאים אלו בהרחבה.

בברכה,
אביאל