שאלה
בעזרתו יתברך
הרב שלום..
רציתי לברר בבקשה מספר ענינים הקשורים לשלושת השבועות:
1.אני מלמדת את עצמי גיטרה.הנגינה למרות שהיא לשם לימוד גורמת לי הנאה ותחושת שחרור והייתי רוצה לדעת אם במשך התקופה הנ"ל מותר לי לנגן (כל שיר ולאו דוקא שירים עצובים..)?
2.האם מותר לצאת לטיולים בתקופת 3 השבועות?
(השאלה שלי נוגעת יותר ל2 השבועות הראשונים...)
3.האם מותר לערוך מסיבת הפתעה לאדם שיש לו יום הולדת בהנחה שהוא יפגע אם לא יצינו את יום ההולדת שלו(יום ההולדת היה כבר לפני כמעח חודש ואין אפשרות לחגוג יותר מאוחר כי זה יהיה כבר מאוחר מדי לחגוג...(אני מדברת על מצב של בדיעבד ז"א לא תכננו מלכתחילה לחגוג בתקופה זו)
תודה רבה רבה וממש סליחה על אורך השאלה והמסורבלות שלה!!
בשורות טובות!!!!
:)))))
תשובה
[א -] אסור. כי השירה והנגינה היא הדבר המרומם אותנו יותר מכל ומביא אותנו להרגשה של רוממות,
או של שמחה
ולפעמים של הוללות.
כל ההרגשות הללו אסורים בתקופה הזו ולפעמים כל השנה כולה.
למה דווקא בתקופה הזו?
כי שלשת השבועות נועדו להכניס אותנו להרגשה שהיתה צריכה להיות לעם ישראל בתקופה של חורבן הבית ולא היתה.
חכמינו מתארים מצב נורא ששרר בתקופת החורבן הראשון והשני שבעוד חלק אחד של העיר עולה באש – היו בחלק השני אוכלים ושותים ושמחים תחושה של "אכול ושתו כי מחר נמות".
ועל החטא הזה אומר הנביא ישעיה (פרק כב יג) "וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת: וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת"
האדישות
או היאוש
או חוסר האיכפתיות
או ההתעלמות
או הספקנות
כולם כולם הם אסון!!
כל דבר שמביא אותנו לשכוח את המצב שבו רשעי האומות מנסים להשמיד אותנו – הוא רע. אע"פ שהדבר הזה הוא בדרך כלל "טוב".
שירה היא אחד מהדברים העלולים למצב של "וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה" – לכאורה - ממש נפלא! ומה המשך הפסוק?
"הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן" – עוד נשמע סביר – רוצים לאכול בשר ולשמוח! (אבל למה הוא אומר "הרג בקר" הרי שוחטים אותם בסכינים כשרות? ) גם ההמשך יכול להיות עוד חיובי "אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן".
אבל פתאום מתגלה ההמשך הנורא. מתגלה שזה "יאוש" שנראה כמו "שמחה". יאוש שמביא את נביאי השקר המשלים את העם על שקר וטפל ואומרים להם מה שהם רוצים לשמוע.
"יאוש פנימי" שנראה כמו "שמחה חיצונית" שהיא כל כך קצרת טווח [אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת].
ולמה זה כל כך נורא?
כי המציאות הנוראה היא שרשעי האומות נמצאים כבר בדרך למשימתם הרעה הזו. והמשכיחים מעצמם את המצב הזה - נמנעים מהעשיה הנדרשת.
ועל חטא זה אמר אלוקים שאין כפרה.
"וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת"
על הרבה חטאים יש כפרה אבל לא על החטא הזה.
השירה המשכיחה בתקופה שבה נדרש חשבון נפש ועשיה היא חלקיות של העוון הנורא ההוא. ["כי כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו – כאילו נחרב בימיו"]
ולכן חכמינו תיקנו לא לשיר בתקופה זה ובחלק מהמקרים גם בכל השנה כולה.
וראי עוד על מוזיקה בספירת העומר - וכאן בשלושת השבועות זה הרבה יותר חמור.
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=24959
[ב- ] טיולים שאין בהם סכנה - מותרים. ובלבד שתקחי בחשבון את האמור בתשובה א'.
ומהי סכנה?
לא סנפלינג ולא פחות מזה.
לא מקומות שיש חשש לרוצחים ערבים
לא שחיה בים עמוק ולא שחיה ללא מציל
[ג- ] אם מישהו מצפה מאוד למסיבה ויפגע אם לא תעשו – אז תעשו לו מסיבה בלי מוזיקה ובלי שטויות. משהו מכבד ומעורר כבוד.
אני יודע שלא בכל חברה אפשר לעשות משהו כזה ויש אנשים שמסיבה כזו תראה להם "מסיבה טפלה". לכן אם יש הכרח במוזיקה – תדחו עד אחרי תשעה באב.
[והאמת והשלום אהבו]