מוות בגיל צעיר - עיון במקורות

בס"ד

שלום,

אתה שואל שאלה כבדה מאד.
העובדה שיש נושאים בהם אנחנו לא מבינים אומרת שגם קשה מאד לעסוק באותם העניינים.
כשאנו אומרים שאין לנו הבנה בדרכי הנהגת ד´ את העולם ובסיבותיו- זו לא בריחה מעניית שאלה, אלא זו הבנה המלווה אותנו לכל אורך הבירור והלימוד.
תמיד עלינו למצוא את הדברים אותם נוכל ללמוד ומהם נפיק לקח להנהגת החיים שלנו. אך כאשר מדובר על משהו כל כך נשגב מבינתנו- עלינו לנקוט משנה זהירות.

ידוע המשל על מי שהגיע אל בית החולים והתבונן אל תוך חדר הניתוח דרך האשנב הקטן שבדלת... המראה שראה ממקום עמידתו זיעזע אותו לגמרי.
הוא רואה אדם רעול פנים עם סכין, עומד מעל אדם שוכב פצוע ומתכוון לסיים את חייו ברגעים הבאים.
אם רק היה יכול להסתכל על התמונה השלמה והכוללת- אז היו נפתרות כל שאלותיו. אך הוא אינו יכול להיכנס פנימה.

יפה ביקשת אם כן מקורות מדברי רבותינו על הנושא, כיוון שהם יכולים לפתוח לנו לפחות מעט יותר את הצהר. אנחנו נשתדל להיתפס בקצה גלימתם של חז"ל, ונביא בע"ה כמה מקורות העוסקים בנושא רגיש ועדין זה.
אולם לכל אורך הלימוד נזכור שזהו אפס קצהו, ואילו אנחנו גם את אותו קצה הגלימה של חז"ל בקושי מצליחים לתפוס.

הגמרא בכתובות דף ח ע"ב מספרת על אחד מהאמוראים שנפטר בנו הקטן- שלח אחד מחבריו האמוראים את המתרגם שלו לנחם אותו. מה אמר לו? דרש לפניו דרשה:
"וירא ה´ וינאץ מכעס בניו ובנותיו"- דור שאבות מנאצים להקב´´ה כועס על בניהם ועל בנותיהם ומתים כשהם קטנים. כשהדור מכעיס את הקב"ה- הוא ממית את הבנים הקטנים.
שואלת הגמרא- כך הוא מנחם אותו? לא די לו שבנו נפטר, עכשיו הוא גם דורש לפניו כי מת בגלל החטאים?
עונה הגמרא למקשן- כלל לא הבנת את הדרשה. הוא לא התכוון לומר שהוא חוטא ומת בגלל חטאיו. בדיוק להיפך..! בגלל גדלותו מת הבן כדי לכפר על הדור.
אך כפי שאמרנו, לשם הבנת דבר זה עלינו קודם כל לזכור שאין אנו יודעים ומבינים את סיבותיו של הקב"ה.


הרמח"ל בספרו דרך ד´ (חלק ב´ פרק ג´) מונה סיבות שונות בגללן יכולים להגיע חלילה ייסורין על האדם.
בין המקרים השונים הוא פורט גם סיבות שיכולות לגרום למיתה של ילדים קטנים.
שם הוא כותב באות ז´ כי ילדים יכולים חלילה למות בגלל עוונות אבותיהם.

כשם שאם אדם יעשן, העשן יפריע לסובבים אותו, והם אף יוכלו להינזק ממנו, וכמו אותו המשל על נוסע הספינה שרצה לעשות חור בחדרו שבתחתית הספינה- כך גם אנחנו בעולם הזה- כולנו קשורים אחד לשני, ומעשה שהאחד עושה- משפיע על חברו. כולנו כמו גוף אחד גדול, שאם היד נחבלת- הגוף דואב... לא רק היד כואבת, וזיהום שנעשה ביד יכול להתפשט חלילה.

זה נכון גם בעולם הגשמי, ועוד יותר בעולם הרוחני, אלא שאנו לא מצליחים וכמעט לא יכולים לחוש בכך.
הרמח"ל כותב את היסוד הזה בתחילת מסילת הישרים- “כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו".
ועל עניין זה מרחיב הרמח"ל בספר דרך ד´, במקום שהזכרנו.

מכיוון שיש השפעה למעשיו של האדם- הקרובים אליו נפגעים יותר מחמת מעשיו. לכן בניו של האדם יכולים להיענש על מעשיו (כמו למשל בשבת לב ע"ב שבנים קטנים מתים בעוון נדרים שנדר אביהם ולא קיים, או דברי הקיצור שלחן ערוך, סימן קמג סעיף כא), וכן להיפך- האב נידון בגלל מעשי בניו ולכן אומר האב בהגיע בנו לגיל מצוות- ברוך שפטרני מענשו. על נקודה זו עומד הרמח"ל. תוכל לעיין שם. זהו נושא הדורש לימוד, הבנה והעמקה.

טעם נוסף שנותן שם הרמח"ל ויכול להוות הסבר למציאות הכואבת של פטירה של ילדים קטנים הוא גלגול נשמות.
תוכל לעיין שם בדבריו באות י´, שמבאר כי פעמים הקב"ה מגלגל על פי החכמה העליונה שנשמה תגיע בגוף אחר על מנת לתקן פגם מסויים שהיה בעבר.
זה יכול להיות דבר שקשור לעוונות או לדברים אחרים הדורשים תיקון. אך כפי שהקדמנו ואמרנו- בכל הדברים האלה ראייתנו קצרה. מכל מקום- תוכל לעיין שם בדברי קדשו של הרמח"ל.

יש עוד גמרות נוספות שאולי יכולות להתקשר לעניין, אך צריך לפתוח ולהרחיב על כולן. הלימוד היוצא מכולן הוא כמו הדברים שהבאנו. עיין בדברים ואני מקווה שתוכל להפיק מהם אומץ וחיזוק.


נקודה נוספת שעלינו לזכור היא שכיוון שההסתכלות שלנו מצומצמת משפיע הדבר גם על התפיסה שלנו את ערך החיים. אנו רואים את המציאות של אדם שמת כרוע גמור. אולם אין זה כך באמת, כיוון שאנו מאמינים שהנפש איננה אובדת חלילה. המוות אינו חידלון אלא נקודת מעבר מעולם זה לאחר. עליון יותר מבחינות רבות..
אם כן בשבילנו זהו צער נורא, אולם בשביל הנשמה אין זה סבל כלל.
זה דבר שעלינו לזכור בסופו של דבר.

תוכל לעיין בעניין בספר הגות והשקפה ביהדות של הרב נתן צולמן.
עוד תוכל לעיין בנושא להרחבה בספרו של הרב אבינר על ענייני תנחומים, אני מעריך שהוא יגע בנושא גם אם לא ישירות, לפחות בעקיפין.

ובע"ה שנתבשר בבשורות טובות..!

אם יש עוד שאלות, נשמח מאד לשמוע..

ניר
nirka10@gmail.com