שאלה
שלום לך כבוד הרב,
אני בחור בן 44 שומר שבת ואני מאוד רגיש .יש לי בעיה של עצבויות לעיתים קרובות ואני יודע שזה הדבר הגרוע ביותר בעבודת השם אז זה מלחיץ אותי נורא.אני חושב שהאמונה שלי היא במצב לא רע אבל לפעמים נתקעת לי מחשבה על משהו שקרה ואני חווה עצבות של אנשים אחרים כמו למשל שתינוק מת מחנק בגן.יותר מדי דברים קורים אז איך מתמודדים ואיך אולי מתעלמים וממשיכים הלאה.אני ממש אובד עצות .זה גורם לי לחרדה לפעמים.אני גם מצליח להתעלם אך העצבות לא תמיד נעלמת.איך אני אוכל להיות כמו כולם? איך אני אוכל לא להבהל מכל דבר? מה עליי לעשות? אני נורא רוצה לעזור לעצמי.אשתי אומרת שהיא לא אשמה בכל הדכאונות שלי.אז נכון היא לא אשמה אבל בכל זאת אני שואל באיזה כלים להשתמש על מנת לחזק את האישיות הרגישה שלי?איך להיות יותר חזק ויותר אדיש? אני מרגיש שאני קצת חלש ובעל רגישות.מה ניתן לעשות?אני אספר על עצמי שאני כזה אדם ישר והגון ואם אני נתפס במשהו עצוב אז הוא לא יוצא ממני מהר.האם יש דרך טיפול בדוקה בדברים כאלה? אני צמא לעזור לעצמי? האם יש פתרון לזה? אולי ההתנהלות שלי לא נכונהץמה עושים?
תודה רבה
כל טוב
תשובה
שלום
אני מבין את המבוכה שלך. לצערי כאן אינו המקום לסייע בזה, משום שעיקר הסיוע יכול להיות בפגישות.
אני ממליץ לך לפנות לפסיכולוג טוב דתי, שיוכל בדיסקרטיות לשמוע ממך הכל, ולבנות איתך מערכת של חוזקות שיוכלו לייצב אותך ברגעים קשים של התמודדות.
בהצלחה