מה עושים בתשעת הימים??

אז מה, ביאסנו ממש?
אני מתנצלת שלא ענינו בזמן אמת,
את יודעת, יש עומס ולצערי השאלה שלך הגיעה אליי רק במוצאי תשעה באב.
אז אני עונה עכשיו בתפילה שהתשובה הזו כבר לא תהיה רלוונטית יותר.

יישר כוח על ההתחזקות, שאין ספק שהיא מועילה לכל עם ישראל ומקדמת את הגאולה.
ועוד יותר יישר כוח על הבירור החשוב הזה!
כשחשבתי על תשובה לשאלה שלך מצאתי הרבה מאד שאלות באינטרנט
שרבנים נשאלו במשך התקופה של תשעת הימים,
לחלק נכנסתי ולא מעט שאלות היו בסגנון:
אם מותר לשמוע מוזיקה כי... או לכבס בגדים בגלל ש... וכו´.
אז ב"ה התורה היא תורת חיים,
וברור שיש שאלות שצריכות להישאל וטוב שיש רבנים שאפשר לשאול אותם ובאון ליין.
אבל באיזה שהוא מקום הרגיש לי שמרוב העיסוק בשאלות שמחפשות להקל,
אנחנו יכולים לפספס את המהות של הימים האלה.
ואני [ממש לא אומרת] שזאת הכוונה שלך בשאלה!
אלא רק רוצה לתת כיוון מחשבה נוסף, בעיקר שיענה על השאלה מהי המהות של הימים האלו,
מה הם, ולמה אנחנו עוצרים את החיים ואת כל הכיף ובדיוק על תחילת החופש.

צריך להבין שהמטרה העיקרית של הימים האלה, ימי בין המצרים,
היא שנרגיש בחסרונו של בית המקדש,
שנבין שלמרות שיש הולילנד ומרכזית שהיא קניון בדרך שלי ירושלים חרבה,
לא, לא בגלל הרכבת הקלה ושמבאס עכשיו לעשות שופינג ביפו,
אלא בגלל שאין לנו בית מקדש!
בגלל שבמקום שכתוב עליו ´והזר הקרב יומת´ שועלים מהלכים בו.
כי אם נמשיך עסקים כרגיל:
החולצה שתשלפי מהארון בבוקר תריח נהדר,
הנקניקיות והסטייקים של ארוחת צהרים ידפקו הופעה כרגיל בצלחת ונשמע לא בוער בגלגל"צ,
אז כן, גם לא יבער לנו שחסר בית מקדש.
לכן המטרה של כל האיסורים האלה היא לחבר אותנו לצער על החורבן,
לעובדה ש´דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו´,
שאנחנו לא יותר טובים מאבות אבות אבותינו, כי גם לנו אין עוד בית מקדש.
כי אם היינו ראויים אז היינו זוכים שלקב"ה יהיה כאן בית,
וחורבן המקדש הוא בעצם מראה לחורבן הפנימי שלנו,
שאנחנו עוד לא ראויים לכך שבית המקדש ייבנה.

נראה לי שדיכאון זאת לא ממש הגדרה למצב בו אנחנו אמורים להיות,
אנחנו ב"ה לא חולי נפש עם הפרעת מצב רוח וגם לא נופלים לייאוש עמוק מהחורבן והגלות.
אֶבֶל, צער אלו הגדרות קצת יותר טובות,
כואב לנו החסר ומתוך בריאות נפשית הכי גדולה שיש,
של עם שמחובר לעצמו, להיסטוריה, לתודעה הפנימית שלו,
אנחנו שואפים ורוצים ´לחדש ימינו כקדם´.
אנחנו בימים האלה מתחברים לחיסרון ביתר שאת,
ומתוך כך פועלים ומתפללים שנזכה לגאולה קרובה ולבניין המקדש.

לגבי הדינים השונים בתשעת הימים, אז בואי נעשה קצת סדר:
יש את שלושת השבועות שזה מי"ז בתמוז - ט´ באב.
יש את תשעת הימים שחלים בין א´ אב - ט´ באב,
יש את שבוע שחל בו, שהכוונה היא משבת חזון (שבת לפני ט´ באב) ועד ט´ באב עצמו.
ויש את ט´ באב עצמו שהוא יום חורבן המקדש וגם יום צום.
הדינים השונים בימי בין המצרים הם ברמת חומרה עולה ככל שמתקרבים לט´ באב עצמו.
לדוג´ שלום לא אומרים רק ב-ט´ באב עצמו ובשאר הימים מותר לומר.
ציינת בשאלה שאת ספרדיה, ובאמת ישנם חילוקים שונים לגבי מנהגי אשכנזים וספרדים בהלכות השונות.
אז כמה דברים:
דבר ראשון, כדאי לפנות בשאלה לרב שהמשפחה שלכם נוהגת לשאול ולהתייעץ איתו
כדי לקבל הדרכה ברורה כיצד לנהוג.
דבר שני מרגיש לי לא נכון להתחיל לפרט הלכות ומנהגים שונים,
כי באמת יש הרבה ואני מאמינה שבדברים האלה אין כמו לפתוח ספר וללמוד.
אז יש בקיצור שולחן ערוך את פרקים צ"ו-צ"ח שיכולים לעזור לעשות סדר בראש.
ב"ה זכינו בדור שלנו שגם האינטרנט הוא כלי אדיר להפצת תורה,
ואני מצרפת לך לינק לאתר ישיבה עם סיכומי שיעורים של הרב אליהו זצוק"ל, והרב אליעזר מלמד,
שעוסקים בהלכות ימי בין המצרים: שלושת השבועות את תשעת הימים ותשעה באב.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=400