שאלה
שלום כבוד הרב.
יש לי התלבטות מאוד קשה.
אני עובדת במקום שבו הצוות חילוני.לפני מספר שבועות אמר לי אחד הבחורים שם שהוא אוהב אותי ומוכן לעשות הכל בשבילי(לשמור נגיעה וכו'),אמרתי לו שאני מעוניינת בבחור דתי.
ברור לי שהסיבה שהוא אמר את כל זה זה כדי שניהיה ביחד(הספקתי להכיר אותו בשביל לדעת את זה) ולא כי הוא באמת מעוניין להתקרב לדת.
הוא גם תמיד מספר לי שהוא מאוד בודד ואני תמיד מקשיבה לו ומנסה לעזור.מצד אחד הוא מאוד רוצה להכנס לחבר'ה שלי והוא גם מנסה ומצד שני זה גורם לקושי יותר גדול בשבילו כדי שישכח אותי.
אני לא יודעת מה לעשות.אני לא רוצה בכלל שהוא יכנס לחבר'ה שלי(זה מרגיש לי ממש לא צעד נכון),אבל מצד שני הוא נורא בודד..
מה אני עושה??
תשובה
טוב שה'נורות האדומות' נדלקו אצלך -
למעשה -
לנתק מגע מהר ובאופן מוחלט.
אם זה לא יעזור לעזוב את מקום העבודה.
הסברים:
1. קשר של נסיון לעזור אינו יכול לאפשר בניה זוגית הדדית טובה - זו דרך כמעט בטוחה לזוגיות מסובכת.
2. אדם דתי שהיהדות היא מרכז חייו לא יכול למצוא בן זוג שאינו שותף איתו בדבר כל כך מרכזי. [זה שונה אצל דתי שהתורה אינה מרכז חייב אלא אחד מתחביביו]
מהכרותי את הציבור החילוני הוא רואה בדת מנהגים שאדם קיבל על עצמו והוא, בצדק, מאהבת בין זוג מוכן לקבל בהבנה את 'שגעונותיו'. ולעולם הוא לא יבין מדוע אין זה מספק, הבעיה שהתורה היא כל חיינו איתה אנו חיים. והיא אינה משהו צדדי.
אגב - זה נובע מדתות אחרות ובעיקר הנצרות והאיסלם שם יש לדת את 'שלה', בזמן מסוים או במעשה מסוים או באנשים מסויימים.
3. הרגש הוא סוחף, והסיכוי שאת תיסחפי פנים גדול ביותר ולכן חשוב הניתוק המוחלט והמידי. בדומה לניתוח קטן כואב שאם מזניחים או דוחים אותו עלול להביא לטיפול מסובך ביותר בעתיד, ולעיתים בלתי אפשרי.
4. אם מקום העבודה שלכם מחייב מפגש יום יומי - יתכן שצריך לעזוב את מקום העבודה. [הסבר-לנתק במצבך פירושו לא לדבר לא לענות וכד' כי ברגע שמתחילים להסביר יש הבנה או אי הבנה ואח"כ דיון ובינתים הרגש פועל ודוחק להידוק הקשר.
5. הבדידות שלו צריכה להפתר על ידי בנים חברים, חוגי שישתתף בהם וכד' ולא על ידי בת שתקשיב תבין וכו'.
בברכה דוד לוי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם