מה לענות?

שלום וברכה.
אפשר להגיע לדעות פוליטיות ימניות גם ללא קשר לאמונה בה'. הקשר ההיסטורי בין ארץ ישראל ועם ישראל אינו תלוי בהכרח באמונה דתית. החלוצים הראשונים שהפריחו את השממה לא עשו זאת מתוך אמונה בה' אלא בגלל הקשר ההיסטורי לארץ וההבנה שעם ישראל צריך מקום משלו. מתוך כל השיקולים הללו החליטה עצרת האומות המאוחדות שעם ישראל יקים מדינה בארץ ישראל. כל זה בנוגע ל"זכותנו" על הארץ, והאמת היא שאין לכך יותר מייד קשר עם השאלה הפוליטית הבוערת.
לדעה פוליטית ימנית ניתן להגיע לא רק מהסיבה שהקב"ה נתן לנו את הארץ ואסור לנו לוותר עליה אלא אף מסיבה בטחונית. הטענה היא שמסירת שטחים מארץ ישראל לידיים זרות ישאיר את מדינתנו הקטנה באיום קיומי. לדוגמה לאחר ביצוע תוכנית ה"התנתקות" אנחנו עדיין סופגים שיגורי "קאסמים" לתוך שטחינו, והרמה הטכנולוגית של טילים אלו רק עולה, ומי יודע אם בעוד כמה שנים לא יהיו "קאסמים" עם טווח פגיעה בתל אביב וירושלים.
אולם צריך לדעת, להבין ולהפנים, שהויכוח הפוליטי היום הוא ויכוח אמיתי, ולא נובע מכך שצד אחד הוא לא אוהב את הארץ או לא אכפת לו מביטחון המדינה. גם ל"שמאלנים" יש היגיון רב מאחורי טענותיהם (דמוגרפיות וביטחוניות – ישנם אנשים רבים שהגיעו לדרגות בכירות מאוד במערכת הביטחון שהם "שמאלנים") , ואפילו יש רבנים (אמנם מספר מצומצם למדי שלהם) המחזיקים בדעות "שמאלניות". בדרך הטבע בויכוחים מסוג זה אין אמת מוחלטת ואין צד שצודק לחלוטין או טועה לחלוטין, וזה בסדר ולגיטימי לחברה שלך לא להסכים איתך בנושא זה.
נכון שארץ ישראל שייכת לעם ישראל אבל לא בהכרח במציאות הנוכחית אמת זאת יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה מלאה. אי אפשר להתעלם מקיומם של כמה מליוני ערבים בשטחי ארץ ישראל. ומבחינה אמונית אנחנו יודעים שהמצב הפוליטי מושפע מהרמה הרוחנית של עם ישראל, "והיה אם שמוע תשמעו...", וכנראה שלפי רמתנו הרוחנית היום איננו ראויים לשלוט בכל ארץ ישראל.
לפי דעתי יש לפעול לא רק במישור הפוליטי אלא להשקיע גם במישור הרוחני. אם תהיה בקרבנו יותר חסד, סובלנות, התחשבות בזולת, אחדות וכו' גם המצב הפוליטי ישתפר.
בתקווה שנשמע ונתבשר בשורות טובות.
יוחנן
צוות המשיבים
ישיבת הר עציון.