שאלה
בעז"ה ערש"ק לסדר "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (איזה מסר חשוב...), ז"ך בתמוז ה'תשס"ד
שלום לכבוד הרב,
רציתי לשאול את הרב שאלה שמאוד טורדת אותי.
כל הזמן מדברים על אהבה שבין איש לאשתו, אותה "אהבה שאינה תלויה בדבר", מהי בדיוק אותה אהבה ומתי היא צריכה לבוא בדיוק.
הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק בסוף פרשת חיי שרה "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ", מסביר שבעצם האהבה לא צריכה לבוא לפני החתונה אלא בעקבותיה, ואני אצטט את דבריו במלואם, היות ובלשונו הדברים יוסברו הרבה יותר טוב מאשר במילותיי.
הרש"ר כותב "אף זו תכונה, אשר, ברוך ה', לא נטשטשה בזרע אברהם ושרה, יצחק ורבקה! ככל שהוסיפה להיות אשתו, כן גדלה אהבתו! כדוגמת נישואין אלה של הבן היהודי הראשון, כן נוסדים הנישואין. רוב הנישואין בישראל, לא על יסוד התשוקה, אלא על פי שיקול התבונה. הורים וקרובים נמלכים בעצמם, אם הצעירים מתאימים זה לזו. משום כך גוברת האהבה, ככל שהם מרבים להתוודע זה לזו. אך רוב הנישואין בעולם הלא-יהודי נגמרים על פי מה שהם קוראים "אהבה", ואין לו לאדם אלא להציץ בתיאורי הנובילות הלקוחים מהחיים, כדי להווכח מיד, מה רבה שם התהום בין ה"אהבה" שלפני הנישואין לבין זו שלאחריהם, איך הכל אחר כך תפל וחסר טעם, מה שונה הכל מתיאור הדמיון וכו'. "אהבה" זו היתה עוורת, ועל כל שעל בעתיד – אכזבה. לא כן הנישואין בישראל, שעליהם הוא אומר "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה!" – שם החתונה איננה שיא הפריחה, אלא השורש לאהבה!".
ושאלתי היא:
לפי הרש"ר ברור שהאהבה לא צריכה להיות במלואה לפני החתונה, אלא רק לאחריה, והאהבה אף אמורה לגדול מיום ליום לאחר החתונה, ובעצם החתונה היא בסיס ולא שיא לאהבה, ואם כן – איזו אהבה, אם בכלל, צריכה להיות לפני החתונה? אם לא צריך להחליט על חתונה על סמך אהבה כלשהי, או אהבה בדרגה מסוימת, אם כן – מתי (באיזה שלב) מחליטים? ועל פי מה מחליטים? מה צריך לבוא לפני ההחלטה על אירוסין וחתונה, ומה יכול לבוא לאחר מכן?
אשמח לקבל את תשובתו של הרב בענין.
בברכת שבת שלום ומבורך.
[וסליחה על הכותרת, שהיא ציטוט משיר שאולי אינו לרוחה של היהדות, אבל השורה הזאת לענ"ד ממצה את שאלתי]
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
דע לך כי ככל שהקשר הוא עמוק יותר ומושקע ע"י שני בני הזוג הרי האהבה הולכת ומתחזקת בינהם.
אי אפשר להשוות את האהבה שלפני החתונה לאהבה שאחר החתונה כי זה לא אותו דבר.
מפני שלפני החתונה אין התמסרות טוטאלית וכל הקשר הוא עד גבול מסויים.נכון שיש קשר ויש כמיה ויש אהבה ויש ויש ויש ויש אבל אין את האיחוד הגמור והמחבר המןזכר בספר בראשית "על כן יעזוב איש את אביוואת אימו ודבק באישתו והיו שניהם לבשר אחד" .
האחדות הגמורה מופיעה לאחר החתונה והיא הולכת ומועמקת עכ"י שני בני הזוג מיום ליום ומשעה לשעה.
ועיין נא בתשובתי ובקישור שם ["למה אסור לי לגעת בו לפני החתונה"] ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=20180
כדאי לך לעיין בכמה ספרי יסוד בתחום הזה.
עיין בספרו של [אריך פרום -אומנות האהבה].
ועיין בסיפרה של הרבנית נריה "רורינו מול מבוכת המתירנות ו"טל נעורים" וכן בספריו הרבים של הרב אבינר.
עיין גם בתשובתי "לאהוב בגלל היופי שלה] ובשיר ובקישור שם. ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=28803
"מה זאת אהבה" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21113
מעגלים באהבה ב: :
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21113
בברכה,
עוזיאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם